מנועי שריפה פנימית

מספר קילומולים של התוצרים לא שווה למספר קילומולים של המגיבים!!! מספר קילומולים של התוצרים: n_p מספר קילומולים של המגיבים: 1+4.76n/Q n- יחס סטוכיומטרי מולי (נפחי): n=a+0.25b Q- יחס אקוויוולנטי n_p- סה"כ מספר קילומולים של התוצרים.

זה מודגש בחוברת הרצאות

תערובת דלק חמצן נקראת סטוכיומטרית אם תוצרי הבעירה של התגובה הכימית בין הדלק והחמצן יכילו רק **פחמן דו** חמצני ומים

מצגת 3 שקופית 17

האוויר החם עובר דרך מחליף חום. אחרי שהוא עובר במחליף חום הוא מתקרר ותופס פחות נפח. בצורה כזאת אפשר להכניס יותר אוויר לאותו נפח קיים

הפסדי זרימה דרך מערכת היניקה גורמים להפחתת ההספק המירבי. נצילות נפחית גבוהה אשר מתאפשרת בעזרת קירור הגז, למעשה מכניסה יותר אוויר לנפח הצילינדר ובכך מגדילה את ההספק.

"המשאבה מספקת דלק נוסף דרך שסתום חד כיווני למרססים המותקנים בשני תאי הקרבורטור בזמן לחיצה מהירה על דוושת הגז." (לא רשום כלום על תערובת ענייה או עשירה) [המשאבת תאוצה היא חלק מברבורטור Solex- קרבורטור רב תאי].

מערכת הכוח תפקידה להעשיר את התערובות בעומסים גבוהים (דיאפרגמה ושסתום)

זה לא בחומר בסוף?

אני חושב שהפוך יחס הדחיסה קובע נפח אשר שאריות הגז תופסים בצילינדר אחרי מהלך הפליטה

הרצאה 4- שקופית 41

תערובת עשירה-> צריכה סגולית עולה

לא רלוונטי, לא בחומר 2020

עקרון פעולה: משנה שטח חתך של מעבר לאוויר (דמוי ונטורי) בהתאם לספיקה. כתוצאה מיזה מפל לחץ על דיזת הדלק נשמר קבוע. העקרון מתקיים ע"י בוכנה עולה ויורדת המונעת ע"י הפרש לחצים מעליה ומתחתיה. הלחץ מעל הבוכנה תמיד שווה ללחץ בונטורי, לכן בכל רגע המקום של הבוכנה נקבע ע"י שיווי המשקל.

הזרקה חד נקודתית מגיעה לפני המצערת, לעומת זאת הזרקה ישירה פועלת בתוך הצילינדר

ההבדל הוא בן חד נקודתית לרב נקודתית, ברב נקודתית ההזרקה מתבצעת קצת לפני היניקה

*שסתום היניקה

בהזרקת בנזין ישירה אפשר להזריק בסוף מהלך היניקה ואז לתערובת יש זמן להפוך להומוגנית. ויש גם אפשרות להזריק בסוף מהלך הדחיסה ואז התערובת לא מספיקה להיות הומוגנית והיא נשארת - מרובדת!