COA (Coarctation of the Aorta) הוא היצרות של אבי העורקים, מה שמגביר את ההתנגדות לזרימת הדם מהחדר השמאלי אל אבי העורקים. כתוצאה מכך, החדר השמאלי עובד קשה יותר כדי לדחוף את הדם, ולכן מתפתח היפרטרופיה של החדר השמאלי.
התשובה הנכונה היא:
✅ ירידה בלחץ בחדר ימין
הסבר:
לאחר הלידה מתרחשים שינויים משמעותיים במערכת הקרדיווסקולרית של הילוד, שמובילים למעבר ממחזור דם עוברי למחזור דם תקין של ילוד:
שינויים עיקריים:
עלייה בלחץ בריאות → מתהפכת לירידה:
עם הנשימה הראשונה, הריאות מתמלאות באוויר → כלי הדם בריאות מתרחבים → ירידה בלחץ הריאתי.
ירידה בלחץ בחדר ימין:
בעקבות הירידה בלחץ הריאתי, הזרימה דרך החדר הימני נעשית קלה יותר, והלחץ בחדר ימין יורד.
סגירת דוקטוס ארטריוזוס ופורמן אובלה:
בעקבות השינוי בלחצים בין צד ימין לשמאל, הזרימה משתנה והמעברים העובריים (ductus arteriosus ו-foramen ovale) נסגרים.
✅ התשובה הנכונה: Aortic stenosis (היצרות מסתם אאורטלי)
הסבר:
מום חסימתי (Obstructive Congenital Heart Defect) הוא מום שבו יש חסימה חלקית או מלאה של זרימת הדם באחד מכלי הדם או המסתמים של הלב.
דוגמה קלאסית למום חסימתי:
Aortic stenosis – היצרות של המסתם האאורטלי → גורמת לחסימה של זרימת דם מהחדר השמאלי לאאורטה → עומס על הלב.
הסבר על שאר האפשרויות:
Atrial Septal Defect (ASD) – מום מחיצה בין העליות (שמאל→ימין), לא חסימתי, אלא שנטי (shunt).
Ventricular Septal Defect (VSD) – כמו ASD, אך בין החדרים. גם הוא שנטי, לא חסימתי.
Patent Ductus Arteriosus (PDA) – חיבור פתוח בין האאורטה לעורק הריאה (גם שנטי), לא גורם לחסימה.
רמת גלוקוז מתחת ל-55
בהיפוגליקמיה בילודים, נהוג להגדיר רמת סוכר נמוכה כמתחת ל-45-55 מ"ג/ד"ל (תלוי בפרוטוקול), וזו הסיבה שזהו הסמן העיקרי לאבחנה. ההיפוגליקמיה בילודים יכולה להיות סימפטומטית או א-סימפטומטית, אך הגדרה המבוססת על רמת הסוכר היא המפתח.
✅ התשובה הנכונה: הופכת את הבילירובין למסיס במים
הסבר:
פוטותרפיה (Phototherapy) היא טיפול נפוץ בצהבת יילודים (Neonatal Jaundice), במיוחד כאשר רמות הבילירובין אינן מסכנות אך גבוהות מהנורמה.
איך זה עובד?
בילירובין בלתי ישיר (unconjugated) אינו מסיס במים ולכן אינו מופרש בקלות מהגוף.
אור הפוטותרפיה (בדרך כלל באורך גל כחול-ירוק, 460–490 ננומטר) משנה את המבנה המולקולרי של הבילירובין בעור.
התהליך נקרא פוטואיזומריזציה – הוא הופך את הבילירובין לצורה מסיסה במים, שאינה זקוקה לכבד כדי להתפרק.
צורת הבילירובין החדשה יכולה לצאת דרך השתן והצואה