נושאים נבחרים בתורת הזרימה

השימוש בפונקציית הזרם בא על חשבון משוואת הרציפות.אנו מרוויחים בכך שעברנו משני משתנים u.v למשתנה אחד אך מאבדים את משוואת הרציפת.זה אפשרי רק בזרימה דו ממדית ובדר"כ לא דחיסה.

בזרימה טורבולנטית שבה מספר ריינולדס גדול שכבת הגבול תהיה דקה יותר וצמודה לגוף יותר.

כיוון שהפיתוח הינו אינטגראלי על נפח בקרה לא התייחסנו בשום שלב לכך האם הזרימה הינה טורבולנטית או למינארית ולכן המשוואה שקיבלנו תקפה לשתי סוגי הזרימות. יודגש כי פתרון לזרימה על פלטה של בלזיוס שראינו שיעור קודם מוגבל לזרימה למינארית. המשוואה האינטגראלית איננה מוגבלת. היתרון הגדול של משוואת המומנטום האינטגראלית לשכבת הגבול הוא בכך שהיא מאפשרת חישוב כוח גרר ומאמצי גזירה במידה ואנו יודעים להעריך את פרופיל המהירות בשכבת הגבול.

שכבת גבול גם בזרימה למינארית יכולה להפך להיות טורבולנטית. אם הזרימה הינה לאורך פלטה ארוכה )או צינור( עלולה להתפתח טורבולנציה כתוצאה מאי-מושלמות ומהפרעות שמוגברות בזרימה. בשכבת הגבול לרוב יש איזור למינארי שלאחריו יהיה אזור מעבר (מעבר מלמינארי לטורבולנטי) ואז יכולה להתקבל שכבת גבול טורבולנטית. המאפיינים שראינו בזרימה טורבולנטית תקפים גם בתוך שכבת הגבול: הזרימה כאוטית, מרובת סקאלות, עם עירבוב (מערבולות) חזק שנובע מהניודים האקראיים ברכיבי המהירות

הערה: המעבר לשכבת גבול טורבולנטית תלוי כמובן בהרבה פרמטרים של הזרימה, למשל – טיב פני שטח של המשטח עליו הזרימה, הגיאומטריה עצמה. למשל בצינור מספר ריינולדס קריטי למעבר הינו ~ 2300 בעוד שבזרימה חיצונית על פלטה ~ 5×10^5

בעוד שבשכבת גבול למינארית מבנה הזרימה שכבתי וסדור, בשכבת גבול טורבולנטית המבנה מורכב יותר. ראינו כבר כי בזרימה טורבולנטית בקרוב לקיר יש לשלושה אזורים: תת-שכבה צמיגה צמודה לקיר, שכבת ביניים, ושכבה רחוקה המקיר. תת השכבה הצמיגה הינה שכבה בה עדיין הזרימה למינארית בגלל המהירות הנמוכה בה (תנאי אי ההחלקה). מעל שכבה זו יש את שכבת הביניים בה כבר למערבולות יש השפעה והשכבה איננה סדורה. רחוק יותר יש את האיזור בו העירבוב חזק (צמיגות פחות משמעותית).