פסיכולוגיה התפתחותית

תינוקות בני 6-14 חודשים לא זוחלים מעבר לגבול החלק הרדוד (על הזכוכית). הניחו תינוקות בני חודש וחצי על החלק הרדוד ובחנו להם מדדים עקיפים (למשל קצת לב). לאחר מכן הרימו אותם והניחו על הזכוכית בחלק העמוק ובחנו את אותם מדדים שוב. גילו שקצב הלב של התינוקות השתנה- בניגוד למה שאנחנו מצפים, קצת הלב הואט לאחר המעבר לחלק העמוק. קצב הלב מאט בדרך כלל כשילדים מסוקרנים ממה שקורה, כלומר התינוקות הבינו שמשהו מוזר בסיטואציה. קצב הלב עולה כשילד מפחד אבל במצב הזה הוא לא מפוחד, כנראה שהפחד בהקשר של תפיסת עומק (נפילה) מגיע מאוחר יותר עם ההתנסות בזחילה. כנראה שיש יכולת לתפוס עומק בגיל מאוד מוקדם (אולי זה אפילו מולד).

*התקבלו 3 תשובות בבדיקה. הסביבה הקרובה (מיקרוסיסטם)- דמות טיפולית ראשית, אמא, אבא, סבים, דודים, אחים, הורים חד מיניים או חד הוריים וכו', כל אלה משפיעים על התפתחות הילד. בנוסף, גם הסביבה החינוכית נכללת במעגל הזה- הגננות או המטפלות למשל. מערכת הקשרים בין הדמויות במיקרוסיסטם (מזוסיסטם)- הקשרים בין ההורים אחד לשני, בתוך המשפחה עם האחים למשל, בין ההורים למורים וכו'. הקשר תרבותי (מאקרוסיסטם) – תהליך חִִיברות (סוציאליזציה) ישיר או עקיף, הבדלי הערכים כדרך הסתגלותית...

תגובת התכַווְנֶנוּת- כשאני מציגה גירוי בפעם הראשונה לתינוק יש לו תגובה ראשונית שנקראת "תגובת התכווננות". התגובה כוללת שינויים פיזיולוגים (קצב לב מואט, הרחבת אישונים) וגם שינויים התנהגותיים (הפניית ראש ומבט). התכווננות - הביטואציה - דיסהביטואציה

אפגר עושים דקה ו-5 דקות אחרי שהתינוק נולד והוא מכיל 5 קטגוריות: קצב לב, צבע עור, תגובה רפלקסיבית, טונוס שרירים, ונשימה. ציון מירבי 10. ציוני אפגר הם מנבאים יעילים של תמותת ילודים ברזלטון מכיל 28 פריטים התנהגותיים ו-18 רפלקסים. מטרתו לבנות פרופיל על התינוק ולזהות מהו הטיפול הנדרש לו. יש לו 4 מטרות התפתחותיות: וויסות המערכת האוטונומית (נשימה, טמפרטורה), שליטה על המערכת המוטורית (כולל רפלקסים), State regulation (שליטה במצבי עוררות ובמעברים ביניהם), ואינטראקציה עם הסביבה. דיכאון אחרי לידה: שני המבחנים לא בודקים את זה.

המשחק הוא גשר בין פנטזיה ומציאות, אמצעי להטמעה (אסימילציה) של העולם, המשחק מאפשר ביטוי "בטוח" לפנטזיות, רגשות קשים ודחפים תוקפניים... והמשחק כאמצעי מפחית חרדה. "ילד מביא אל משחקו "כל היבט של האגו שלו שעורער יותר מכל... 'לשחק את זה' הינה השיטה הטבעית ביותר של ריפוי עצמי בה ילדים יכולים לנקוט" (אריקסון)

משחק רגרסיבי וחושי: כפיצוי על היעדר התנסויות חושיות ראשונות שלוו בהכלה וטיפול רגיש. משחק פיזי: כאמצעי להחזרה של תחושת שליטה בעצמי ובסביבה. משחקי תורות: כאמצעי לעיבוד תהליך הנפרדות וגיבוש הייחודיות (מאהלר). משחק העמדת פנים חברתי: כאמצעי להבין את העולם, כיצד הוא פועל ומה מקומי בו.

ילדים שמלידה הם לא נינוחים, בוכים הרבה, עוצמת תגובה לא פרופורציונלית, קשה להרגיע ולווסת אותם. קשה להם עם שינויים, נלחצים ממצבים חדשים ושינויים. ההורות נצבעת בתחושה של חוסר אונים. הטמפרמנט יציב לאורך זמן, לרוחב- בכל מיני סיטואציות