כל השאלות מבחן בהיסטוריוסופיה

שאלת הכנה נוספת: את ענף האתרוג אפשר להרכיב על ענף עץ לימון (אבל לא על ענף של עצי פרי ממשפחה אחרת), איזה אספקט של הלימון רלוונטי ליכולת ההרכבה הזו?

1

מיין לפי

נתי ישב בביתו ביום חורף סוער, שתה בנחת כוס תה והתבונן מבעד לחלון בברקים רחוקים שהאירו את השמים. נתי התבונן לרגע בכוס התה שלו ובברקים וחשב על כך שיש קשר בין השניים: מתח הפנים של המים בכוס והברק הן שתי תופעות הקשורות למטען חשמלי. למך, אחד מאבות אבותיו של נתי מלפני כמה אלפי שנים, מעולם לא העלה על דעתו שיש קשר בין מה שמתחולל בכוס שלו ובין הברק. הוא חשב שכנראה הברק הוא כוח מיוחד הנמצא בידיו של אחד האלים, שהברק מבטא את כעסו של אל זה, ולעיתים חשב שאולי הברק הוא בעצמו אל. מה מבדיל בין צורות החשיבה של נתי ולמך?

1

מיין לפי

גם בקטע הבא מספרו של שקולניקוב מתוארת יכולת הפירוק המושגי (= ניתוח להיבטים = אנאליזה) אשר קיימת בחשיבה המדעית אך נעדרת בחשיבה המיתית, והאופן שבו הפירוק הזה מאפשר לקשר בין דברים. במקרה זה מדובר ביכולת לראות כיצד אירוע אחד הוא סיבתו של אירוע אחר. קראו את הקטע וענו על השאלות שלאחריו: הסיבתיות המדעית יש בה יסוד של אנאליזה: אין דבר A בתור שכזה פועל על דבר B, אלא אספקט מסוים a שב-A פועל על אספקט מסוים b שב- B. ניוטון איננו מסתכל על הארץ המושכת אליה תפוח, אלא על מסה מסוימת המושכת מסה אחרת. אך זו הבחנה מושגית בדבר הנתון, המבודדת בו אספקטים שאינם נתונים בעין, וזאת אין המיתוס עושה. במיתוס, A גורם ישירות ל- B, ללא תיווך וללא אנאליזה. ולפיכך, אין במיתוס סיבתיות כלליות לתולדות כלליות, אלא רק סיבות ספציפיות לתולדות ספציפיות. ומשום כך גם אין המיתוס יכול להכיל השתלשלות הדרגתית או שינויים חלקיים, שהרי אלה שוב מניחים את האפשרות להבחין אספקטים בדבר המשתנה – למצער [=לכל הפחות] האספקט המשתנה לעומת האספקט השומר על זהותו. הקאטגוריה היסודית של המיתוס היא איפוא המטאמורפוזה: דבר הולך כולו, בבת אחת, לדבר אחר. בתיאור [המדעי של] הגרעין המתפתח לעץ, הגרעין הופך לעץ, באשר, בלשונו של אריסטו, הגרעין הוא עץ בכוח אם גם לא בפועל. במיתוס של דפני, לעומת זאת, העלמה הופכת לעץ באופן טוטאלי, ואין שום פיתוח של אספקט שהיה כבר קיים באופן-מה קודם לכן. המיתוס רואה איפוא את העולם כאוסף של כוחות ותולדותיהם, ולא כשיטה. הסיבות הן איפוא אד הוק [ad hoc=משומשות ומנוסחות לצורך מקרה מקומי נקודתי בלבד] ואף פרסונאליות במובהק: רצונו של אל זה או אחר, רצון שאינו מקבל שום הסבר, ואינו צריך שום הסבר [...] בזה הוא דומה לספרות. צורות ההאחדה היחידות המוכרות במיתוס הן אלו הנובעות מן ההשמעה של הסיפורים השונים בזה אחר זה. (שקולניקוב, שם) אם כן, המיתוס לא יודע להציע קישורים מהותיים בין התופעות הפרטיות ולחושבן במסגרת כוליות מערכתית. אבל בסופו של דבר גם הוא מסביר דברים! גם הוא מציע סיבות משלו לאירועים! כלומר, גם הוא מציע קישוריות משלו. מהו האופי של הקישוריות הזו שאיננה פנימית ומהותית לתופעות?

1

מיין לפי

מהו מובנו של המונח היווני ״מיתוס״?

1

מיין לפי

לאיזה מונח התייחסנו בשיעור כ-״שפת אובייקט״?

1

מיין לפי

מהו מובנו המילולי של המונח ״לוגוס״?

1

מיין לפי

מיהו הפילוסוף הקדם-סוקרטי שטבע את המונח ״לוגוס״?

1

מיין לפי

איזו מהטענות הבאות היא אונטולוגית?

1

מיין לפי

מהו המונח הקדם סוקרטי שמציין את האובייקט עצמו (בניגוד לכל הדברים שהם ״התהוות״ המופעים השונים של האובייקט, וכל השינוי והריבוי של הדברים הנתונים לחושינו)?

1

מיין לפי

איזה מהמונחים הבאים הוא אחד ממובניו של המונח היווני ״arche״?

1

מיין לפי

כל השאלות מבחן בהיסטוריוסופיה

Discuss, Learn and be Happy דיון בשאלות

שאלת הכנה נוספת: את ענף האתרוג אפשר להרכיב על ענף עץ לימון (אבל לא על ענף של עצי פרי ממשפחה אחרת), איזה אספקט של הלימון רלוונטי ליכולת ההרכבה הזו?

מהו מובנו של המונח היווני ״מיתוס״?

לאיזה מונח התייחסנו בשיעור כ-״שפת אובייקט״?

מהו מובנו המילולי של המונח ״לוגוס״?

מיהו הפילוסוף הקדם-סוקרטי שטבע את המונח ״לוגוס״?

איזו מהטענות הבאות היא אונטולוגית?

מהו המונח הקדם סוקרטי שמציין את האובייקט עצמו (בניגוד לכל הדברים שהם ״התהוות״ המופעים השונים של האובייקט, וכל השינוי והריבוי של הדברים הנתונים לחושינו)?

איזה מהמונחים הבאים הוא אחד ממובניו של המונח היווני ״arche״?