היסטוריה פילוסופיה ואתיקה של המדע

המדע המערבי התחיל ביוון העתיקה, ובמשך 2000 שנה הרמה נשארה אותו דבר ואף ירדה

הכנסייה התנגדה לקיום הרעיון אוטומיזם (תיאורה פילוסופית שטענה שכל העולם עשוי מאטומים) כי זה יסתדר את הרעיון שאלוהים ברא את העולם

ניאופלטוניזם טוען כי יש כל היקום והמציאות נובעים מישות אחת עליונה ובלתי נראה שהיא מחוץ לעולם הגשמי

ההוראה התמקדה בגרסה נוצרית של אורגנון של אריסטו- בגרסה הזו התאימו את העקרונות של אריסטו למחשה הדתית

ה"רנסנס" היה תקופה שבה אירופה חוותה שינויים גדולים שקשורים להתפתחות התרבות והמדע. היה דגש על החייאת העבר הקלאסי, תוך כדי יצירת רעיונות חדשים שמתבססים על הגיון וניסיון אנושי. תהליכים אלה היוו את הבסיס למהפכה המדעית שהתרחשה מאוחר יותר, שכן הרבה מהפיתוחים הטכנולוגיים (כמו הדפסת הספרים) והפילוסופיים של הרנסנס השפיעו על התפיסה המדעית המודרנית.

המהפכה המדעית הייתה תקופה שבה המדע השתנה באופן דרמטי, במיוחד בתחומים כמו אסטרונומיה ופיזיקה, ששוחררו מהגבלות התיאולוגיה והפילוסופיה העתיקה. קופרניקוס הציע את רעיון ההיפותזה ההליוצנטרית (העולם סובב סביב השמש), וניוטון סיכם את המדע המודרני על ידי הצעת חוקי התנועה והכבידה האוניברסליים, שהיו בסיס למדעי הפיזיקה.

במהלך ההיסטוריה של האסטרונומיה, היו רעיונות שונים לגבי איך כוכבי הלכת נעים ומהו המבנה של היקום. בהתחלה, היה מקובל המודל הגיאוצנטרי (הכדור הארץ נמצא במרכז היקום), שבו כל שאר הכוכבים והכוכבי לכת סובבים סביבו. זה היה המודל ששלט במשך אלפי שנים. למרות זאת, אריסתרכוס מסאמוס, פילוסוף יווני שחי במאה ה-3 לפני הספירה, היה הראשון להציע מודל הליוצנטרי, שבו השמש נמצאת במרכז היקום והכוכבים והכוכבי הלכת סובבים סביבה. רעיון זה היה מהפכני ונוגד את המודל הגיאוצנטרי, אך הוא לא היה מקובל בשעתו. מאוחר יותר, קופרניקוס (במאה ה-16) החיה את הרעיון ההליוצנטרי, ורק אז הוא התקבל על ידי המדענים של התקופה. לאחר מכן, המדענים קפלר וניוטון פיתחו את המודלים של תנועת כוכבי הלכת: קפלר (במאה ה-17) גילה שהמסלולים של כוכבי הלכת הם אליפטיים ולא מעגליים כפי שהיה מקובל לפניו. ניוטון (גם במאה ה-17) הסביר את תנועת כוכבי הלכת באמצעות חוקי הכבידה שלו, שהראו כיצד כוח המשיכה בין השמש לכוכבי הלכת גורם להם לנוע במסלולים אליפטיים. לסיכום, מה שהתחיל כרעיון של אריסתרכוס (מודל הליוצנטרי) התפתח עם השנים, עד שהתפיסות של קפלר וניוטון יצרו את התיאוריה המדעית המודרנית לגבי תנועת כוכבי הלכת

המעבר מתפיסת העולם האריסטוטלית, שהדגישה את ההסברים הטלאולוגיים וההסברים דתיים, לתפיסה מכנית שבה תופעות נמדדות ונתפשות באמצעות עקרונות של מתמטיקה ומכניקה, היה שינוי מהותי במדע ובפילוסופיה. המעבר הזה כלל את הוצאת המטרה האלוהית וההסברים הדתיים מהתיאוריה המדעית, תוך התמקדות בסיבות פיזיקליות בלבד, כמו תנועה וכוחות. Divine Intervention - התערבות אלוהית. הכוונה כאן היא לכך שאלוהים או כוח עליון מתערב בתהליכים טבעיים או אנושיים. Teleology - טליאולוגיה. טליאולוגיה היא ההסבר של תופעות לפי המטרה או התכלית שלהן. כלומר, טליאולוגיה עוסקת בהבנת תהליכים או יצורים בעולם לפי המטרה שהם משרתים. לדוגמה, אם נאמר כי העין נוצרה כדי לראות, זה הסבר טלאולוגי – תופעה מוסברת על פי המטרה או הכוונה שלה

ברטרנד ראסל טוען כי המדע שיחק תפקיד חשוב בהבאת שינוי פוליטי וחברתי על ידי דחיית הסמכות הדתית וההסתמכות על הגיון וניסוי במקום על אמונה ודוגמה דתית. כיוון שהכנסייה אִמצה את הפילוסופיה של אריסטו והציבה אותו כסמכות עליונה שדיברה בשם האמת, המדע, שהתחיל לערער על רעיונות אלה, תרם לשחרור החברה האירופית מהמגבלות הדתיות והאורתודוקסיות. העובדה שהכנסייה אימצה את רעיונותיו של אריסטו כהסברים האמיתיים על מציאות העולם שימרה את הסמכות הדתית ובנוסף יצרה מגבלות אינטלקטואליות: מדענים רבים, כמו קופרניקוס, גליליאו וניוטון, החלו לערער על רעיונותיו של אריסטו, במיוחד את רעיונותיו שקשורים ב-הגיאוצנטריות (המודל שבו כדור-הארץ במרכז היקום). הערעור הזה היה חלק ממהלך שהוביל למהפכה מדעית, שבעצם סירבה להסביר את העולם רק לפי תיאולוגיה או פילוסופיה. לסיכום, רעיונותיו של אריסטו היו לא דתיים, אך הם אומצו על ידי הכנסייה ונתפשו כאמת מוחלטת, ובכך יצרו את הקושי לאנשים לערער על הסמכות הזאת. עם הזמן, המדענים החלו לערער על רעיונות אלה, מה שתרם לשחרור מהשפעת הדת ולהתפתחות המדע המודרני.