בייקון משתמש בדימויים של הנמלה, העכביש והדבורה כדי להסביר את הגישה שהוא מציע כלפי מדע ופילוסופיה:
הנמלה אוספת חומר (ניסוי), אבל רק משתמשת בו בלי להבין אותו או לשנות אותו.
העכביש יוצר את הקורים שלו מתוך החומר שבא מנו, אבל הוא לא אוסף משהו מהעולם.
הדבורה היא הדימוי שהוא מציע כמודל לאדם המדעי או הפילוסופי: היא אוספת חומר מהסביבה, ואז מעבדת אותו ומבינה אותו בדרכה. כך גם במדע ובפילוסופיה: אנו לא רק אוספים נתונים מתוך ניסויים או מחשבות, אלא מעבדים ומבינים אותם כדי לייצר ידע אמיתי.
המשמעות כאן היא שמדע אמיתי לא מבוסס רק על ניסויים או על היגיון מופשט, אלא על השילוב ביניהם – כלומר, היגיון המבוסס על ניסויים ונתונים שמבינים ומעבדים