גורמי אנוש

אל על ההבדל ביניהם, זכור ש-NASA-TLX נחשב לרוב ליותר "רגיש" ומדויק כי הוא כולל 6 ממדים ושיטת שקלול (Pairwise Comparison), בעוד ש-SWAT משתמש ב-3 ממדים בלבד ונחשב לפשוט יותר להעברה.

על פי המקורות, תהליך "מעלה-מטה" (Top-down processing) הוא תהליך תפיסתי המושפע ומונע על ידי גורמים פנימיים של האדם, הכוללים את כל המרכיבים שהוזכרו בשאלה: 1. ידע (Knowledge): המקורות מציינים במפורש כי תהליכי Top-down תלויים ב"ידע מוקדם" על העולם ועל הקשר בין אובייקטים,. התפיסה אינה מסתמכת רק על הגירוי החושי אלא על הידע שיש לאדם לגבי מה "צריך להיות שם". 2. ציפיות (Expectations): התהליך מבוסס על ציפיות (ורצונות) של האדם,. לדוגמה, אם אדם מנוסה בנהיגה, יש לו ציפייה היכן אמור להופיע תמרור, והוא מפנה את הקשב לשם. 3. זיכרון (Memory): התהליך מתואר כבדיקת השערות שבה האדם שולף סכמה או השערה מתוך הזיכרון כדי להשוות אותה לקלט שמגיע מהחושים. כמו כן, הסכמות שמנחות את התהליך נגזרות מניסיון העבר השמור בזיכרון,. לכן, בתהליך Top-down מעורבים ידע, ציפיות וזיכרון גם יחד.

לידע כללי (מידע שאינו מופיע במקורות): אסון טנריף (1977) כלל התנגשות בין שני מטוסים (בואינג 747) על המסלול, והגורמים המרכזיים לו היו ערפל כבד ותקלה בתקשורת (הפרעות בקשר והבנה לקויה של הוראות הפקחים). אסון זה לא עירב מפעל כימי. לכן, אם השאלה מתייחסת עובדתית לאסון טנריף, התשובה הכוללת "מפעל כימי" או "כל התשובות נכונות" (אם היא כוללת את המפעל) אינה נכונה היסטורית.

הסבר: על פי עקרונות הנדסת גורמי אנוש המופיעים במקורות, הקושי בתפעול כירות גז נובע מבעיה של תאימות מרחבית (Spatial Compatibility) בין התצוגה (הכירות) לבין הבקרה (הכפתורים). 1. תאימות במיקום: המקורות מציינים כי קיים קשר ישיר בין מיקום אמצעי ההפעלה לבין מיקום הגירוי עליו הוא שולט. במקרה של תנור, הכירות פרושות לרוב על מישור אופקי (דו-ממדי), בעוד הכפתורים פרושים לרוב בשורה ישרה על מישור אנכי (חד-ממדי). 2. מיפוי לקוי: חוסר ההתאמה המרחבי הזה מקשה על המשתמש להבין איזה כפתור שולט על איזו כירה, מה שמוביל לטעויות ולחוסר נוחות, גם כאשר מנסים לסדר אותם בצורה ה"טובה ביותר" האפשרית תחת אילוצי הייצור,. לכן, הסיבה לאחוזי ההעדפה הנמוכים ולטעויות היא הפער בין הסידור המרחבי של הכפתורים לבין זה של הכירות.

למישהו יש את התמונה?