גורמי אנוש

;ה לא 1?

1. מבנה הלולאות (Loops): במודל של בקרה מפקחת (Supervisory Control Model), קיימת היררכיה בין האדם למכונה. ◦ לולאת הבקרה העיקרית (Main Loop): המחשב/המכונה נמצאים בלולאה הפנימית והסגורה מול המשימה (Task). המחשב הוא זה שמבצע בפועל את הפעולות מול הסביבה ומקבל את המשוב המיידי. ◦ לולאת הבקרה המשנית (Secondary/Supervisory Loop): האדם נמצא בלולאה חיצונית (Outer Loop). הוא מפקח על המחשב, נותן לו הנחיות (Control Instructions), מתכנן את היעדים ומקבל משוב מעובד מהמחשב. 2. גמישות התפקיד: המשפט הנכון משקף את העובדה שבמערכת כזו, האדם נמצא לרוב בלולאת הפיקוח (המשנית), אך יש לו את הסמכות והיכולת להתערב ולהיכנס ללולאת הבקרה העיקרית במקרה הצורך (למשל, בעת כשל או שינוי נסיבות), או להישאר ברמת הפיקוח כשהכל פועל כשורה

L

אי ודאות כללית בקשר למבחן הזה

התשובה הנכונה מבין האפשרויות היא: אי-ודאות, ציפייה ועוצמת הגירוי. הסבר: על פי עקרונות הנדסת גורמי אנוש המוצגים במקורות, כל שלושת המשתנים הללו משפיעים על זמן התגובה של האדם לגירוי: אי-ודאות (מורכבות ההחלטה): קיימת השפעה ישירה של רמת אי-הוודאות על זמן התגובה. על פי חוק "Hick-Hyman", ככל שישנן יותר אפשרויות תגובה או חלופות (כלומר, אי-הוודאות גדולה יותר וההחלטה מורכבת יותר), כך זמן התגובה יהיה ארוך יותר . ציפייה: המוכנות והציפייה של המפעיל להופעת הגירוי או לאופי התגובה משפיעות משמעותית על הביצוע. המקורות מציינים במפורש כי "ציפיות לתגובה מסוימת מקצרות את זמן התגובה" (לדוגמה, ציפייה לרמזור צהוב מאפשרת תגובה מהירה יותר לבלימה) . עוצמת הגירוי: עוצמת הגירוי הפיזי (למשל, עוצמת מקור האור ) משפיעה על יכולת הגילוי והרגישות של האדם (במונחי תיאוריית גילוי אותות). גירוי בעל עוצמה חזקה יותר מקל על מערכת התפיסה האנושית לזהות אותו , מה שמאיץ את עיבוד המידע ומוביל לזמן תגובה מהיר יותר. לכן, האפשרות המקיפה ביותר שכוללת את כל המשתנים הרלוונטיים היא הנכונה.

1. הגדרת היחס בין רגישות לסף: המקורות מגדירים את הרגישות (Sensitivity) כערך ההופכי לסף (Threshold). הנוסחה היא: Sensitivity=1/Threshold . כלומר, קיים יחס הפוך ביניהם,. 2. משמעות המושג "סף": סף הרגישות הוא כמות הניגוד (ההבדל בין הבהיר לכהה) המינימלית הנדרשת כדי שהאדם יוכל להבחין בגירוי. ◦ כאשר הסף עולה (נהיה גבוה), זה אומר שהאדם זקוק לניגוד חזק וגדול יותר כדי להצליח לראות משהו. ◦ אם האדם זקוק לניגוד חזק יותר, משמע שהרגישות שלו נמוכה יותר (הוא פחות רגיש לניגודים עדינים). 3. המסקנה לגבי יכולת האבחנה: לאור האמור לעיל, אם סף הרגישות עולה, הרגישות יורדת, ולכן יכולת האבחנה בין קו בהיר לכהה (בניגוד נמוך) נהיית פחות טובה (גרועה יותר). המקורות מציינים במפורש: "ככל שהסף גבוה יותר והרגישות נמוכה יותר... אם הניגוד של האובייקט קטן מסף הרגישות, הצופה לא יוכל להבחין".

גם לקנים וגם למדוכים יש רגישות נמוכה לאדום- לכן הוא אופטימלי לראיית לילה ולא יעביר אותנו לראיית יום (אילו הייתה רגישות גבוהה של המדוכים היינו עוברים לראיית יום)