סימולציות - מבחן ממשלתי

לחולה סוכרת סוג 1 , כיון שהגיע עם סימפטומים של DKA הכוללים גלוקוז גבוה בדם וקטונים בשתן.

פ"ג משפעלת GLUT 4 ולפיכך מאזנת את רמות הגלוקוז.

הסבר: החמרה במצב הכלייתי יכולה לגרום לירידה ברמות הגלוקוז בדם הכליות משתתפות בפירוק (מטבוליזם) של אינסולין. כאשר תפקוד הכליות מידרדר, ישנה ירידה בפירוק האינסולין, מה שמוביל להארכת זמן הפעילות של האינסולין בגוף מטופל עם סוכרת סוג 1 ו-CRF שמדווח על רמות סוכר נמוכות יותר ללא שינוי בתזונה או בפעילות גופנית, סביר להניח שחווה החמרה בתפקוד הכלייתי שלו. הסבר לתשובות הלא נכונות: תשובה ב לא נכונה: תסמונת "ירח דבש" מתרחשת לרוב בסמוך לאבחון של סוכרת סוג 1, כאשר תאי הבטא בלבלב עדיין מייצרים אינסולין באופן חלקי, מה שמוביל לצורך מופחת באינסולין חיצוני ולשיפור זמני בשליטה בסוכר. במקרה המתואר, המטופל חולה בסוכרת סוג 1 כבר 10 שנים, זמן ארוך מדי עבור תסמונת "ירח דבש" שבדרך כלל נמשכת עד שנה מרגע האבחנה תשובה ג לא נכונה: בסוכרת סוג 1, הבעיה העיקרית היא חוסר באינסולין בשל הרס תאי בטא בלבלב, ולא עמידות לאינסולין (שמאפיינת בעיקר סוכרת סוג 2). יתרה מזו – עמידות לאינסולין דווקא גורמת להיפרגליקמיה תשובה ד לא נכונה: תסמונת סומוג'י (Somogyi effect) מתאפיינת בהיפוגליקמיה במהלך הלילה, שאחריה מגיעה היפרגליקמיה בבוקר כתוצאה מתגובה הורמונלית להיפוגליקמיה - בתסמונת סומוג'י, רמות הגלוקוז בבוקר (בצום) יהיו גבוהות, ולא נמוכות כפי שמתואר במקרה

הסבר: אבחנה של סוכרת מצריכה 2 בדיקות אקראיות של גלוקוז בצום: 126מ"ג/דצ"ל ומעלה HgA1c של 6.5% ומעלה גלוקוז לאחר העמסה 200 מ"ג/דצ"ל בדיקה אקראית ללא קשר לארוחה של 200 מ"ג/דצ"ל + תסמינים של פוליאוריה , פולידיפסיה וירידה במשקל- מצריכה בדיקה אחת בלבד

מכיון שמדובר בחולה סוכרת (לא ידוע הסוג), מטופל באינסולין עם ערכי סוכר בצום לא מאוד גבוהים, ובנוסף, אין יצור מוגבר של קטונים, לא ניתן לדעת מהי סוג הסוכרת (בחולה סוכרת סוג 2 גם יכולים להיווצר קטונים).

הארוחה מורכבת מכמות גדולה של שומן, שמעכבת ריקון קיבה ולכן אם מזריקים אינסולין קצרצר טווח תתרחש היפוגליקמיה ולאחריה היפרגליקמיה פוסטפרנדיאלית לעומת זאת בשאר סוגי האינסולין - מכיון שהם עולים לאט יותר ונשארים זמן ארוך יותר בזרם הדם, לאחר העיכוב בריקון הקיבה , כשמזון יעלה את רמת הסוכר בדם, עדיין יהיה אינסולין שיוכל לאזן את העליה הזו .

פקט סומוג'י מתרחש עקב מיעוט פחמימות בארוחת ערב בהשוואה לכמות האינסולין המוזרקת. עקב כך נוצרת היפוגליקמיה ב- 03:00 לפנות בוקר ולאחר מכן היפרגליקמיה. בתסמונת השחר ב-03:00 לפנות בוקר יש עליה ברמות ההורמונים הקונטרהרגולטורים אשר מעלים גלוקוז בצום.

אינסולין NPH הוא אינסולין בינוני טווח בעל השפעה של 24- 18 שעות. זמן התחלת פעולה 2 שעות מרגע ההזרקה ושיא ההשפעה 8-4 שעות. לכן -יש לתת ארוחת ביניים 2 שעות אחרי ההזרקה בשביל להימנע ממצבי היפוגלקימיה. תשובה א' לא נכונה- הוא ניתן בתערובת בשתי הזרקות- בוקר ואחה"צ תשובה ב' לא נכונה- אינסולין זה לא מאפשר גמישות באכילה בגלל טווח הפעולה הארוך שלו תשובה ג לא נכונה- טווח הפעולה של האינסולין ארוך ולכן גם אם נותנים אותו לפני ארוחה שמכילה שומן עדיין תהיה לו השפעה בזרם בדם

במהלך מחלה מופרשים הורמוני סטרס (קורטיזול אשר גורמים לעליה ברמות הגלוקוז בדם. ולכן עליו להזריק יותר אינסולין. לגבי תשובה ד- אכן בימי מחלה עקב עמידות לאינסולין נוצרים יותר גופי קטו אבל העמידות נובעת בגלל הורמוני הסטרס ולכן שוב חוזרים לתשובה א- צריך להזריק יותר אינסולין בשביל לאזן את השפעת הורמני הסטרס

אינסולין לנטוס בזאלי - חסר פיק ולכן לא יוביל לאירועי היפוגליקמיה. תשובה א לא נכונה-אפשר לתת אינסולין בזאלי גם בשעות הבוקר תשובה ג לא נכונה- אינסולין חסר פיק ולכן לא צריך לאכול ארוחות ביניים תשובה ד לא נכונה-ניתן לשנות את המינון לפי הצורך