סחר אלקטרוני בן גוריון

חסרונות: ניתן לרמות ולהציע הצעות מזויפות כדי להעלות את הרווח, ניתן לשתף פעולה בין משתתפים. לאו דווקא מדובר ברווח מקסימלי בעבור המוכר.

לא נכון המקרה המדובר הוא CPM. הסבר: Advertising model: •CPM (impression per Pay) -הadvertiser לוקח על עצמו יותר סיכון (מספיק שמשתמש נחשף לפרסומת הpublisher יקבל תשלום). המודל הזול ביותר מבין השלושה. • (PPC (click per Pay -חלוקת סיכון מאוזנת בין הadvertisers לpublishers ( רק אם משתמש הקליק על פרסומת הpublisher יקבל תשלום). המודל האמצעי מבחינת עלות מבין השלושה. (CPA (acquisition per Cost -הpublisher מקבל את התשלום רק אם אכן התבצעה רכישה. המודל היקר ביותר מבין השלושה.

יחס ההמרה (Conversion Rate) היחס שבין מספר האנשים שביצעו פעולות (הרשמה/קנייה וכד’) לבין מספר המתעניינים בקמפיין (מספר המקליקים על הבאנר). נחשב זאת ע”י חלוקת מספר הפעולות שבוצעו במספר ההקלקות. את התוצאה שהתקבלה נכפיל ב- 100

מכיוון שחקן מספר 2 יודע אם הוא חבר או אויב נחפש את האסטרטגיות הדומיננטיות שלו עבור חבר או אויב (המספר הימני לפי עמודות). בטבלה שהוא חבר ניתן לראות שהאסטרטגיה הדומיננטית היא שמאל כי תמיד הערך הימני בעמודה שמאל בכל תא גדול מהערך הימני בעמודה ימין). בטבלה שהוא אויב האסטרטגיה הדומיננטית היא ימין מכיון שהערך הימני בעמודה ימין בכל תא גדול בכל תא בעמודה השמאלית. (עד כאן אפשר לפסול את התשובות שבהן רשום אויב- שמאל). כעת נרכיב משוואות (אי שיוויון) כדי למצוא את האסטרטגיה הדומיננטית של שחקן 1 (לפי האסטרטגיות הדומיננטיות שגילנו לשחקן 2). בצד שמאל של המשוואה נשים את הערכים של שחקן 1 עבור שמאל (הערך השמאלי מבין השניים) ונכפיל בהסתברויות בהתאם מכל טבלה (אויב וחבר) כלומר: 3p+0(1-p) והמשוואה הזו תהיה גדולה עבור המשוואה מציינת את צד ימין של שחקן 1 בהתאם לאסטרטגיות של שחקן 2, כלומר: 2p+1(1-p) מכאן שהאי שיוויון הסופי הוא: 3p+0(1-p)>2p+1(1-p) (שמאל גדול מימין). נבודד את p ונראה כי p>0.5. לכן מאיך שהגדרנו את האי שיוויון אם נקבל ערך שהוא גדול מ-0.5 אז שחקן 1 יבחר בשמאל, ואם נקבל ערך p שהוא קטן מ-0.5 נקבל ששחקן 1 יעדיף את ימין. בשאלה נתון ש - p=0.25 וזהו ערך שקטן מ- 0.5 ולכן שחקן 1 יבחר בימין!

נסתכל על כל אחד מהשחקנים: עבור שחקן 1 נסתכל על השורות (למעלה ולמטה) והערך השמאלי בכל תא. ניתן לראות שתמיד הוא יעדיף ללכת למעלה בלי קשר לשחקן 2 ולכן לשחקן זה יש אסטרטגיה strictly dominant. נסתכל על שחקן 2 (עמודות שמאל ימין והערך הימני שבכל תא) ניתן לראות שכבר בהתחלה אין לו אסטרטגיה דומיננטית כי 1 לא גדול מ-1 ולכן אי אפשר לדעת אם הוא מעדיף ימין או שמאל. ולכן התשובה היא שחקן מספר 1.

התשובה היא content base. כי אין שום מידע חוץ מהתכונות כי אין דירוגים של משתמשים אחרים.

ב-GSP מי שייתן את ההצעה הגבוהה ביותר יזכה אך הוא ישלם את הערך ההצעה של זה שאחריו שנתן על אותה מודעה.

אנו רוצים לזהות את המשתמשים ואת כל ה-session שלו (כל ההיסטוריה שלו באתר). הדרך הנפוצה ביותר. היא על ידי cookies .לפי GDPR אנו מחייבים את האתר שיבקשו מהמשתמשים שיאשרו cookies. המלצות אישיות מצריך רישום ושתהיה במערכת. אם לא תקבל המלצות לא אישיות נגיד בכניסה לאתר.

Cohorot report :מראה לנו את ההתנהגות של המשתמשים החדשים. (לרוב ככל שחולפים הימים אז פחות חוזרים לאתר)

business to government – הממשלה יכולה לעשות מכרזים או לקבל הצעות מחיר דרך האתר. המקרה המתואר הוא: Government to citizen –הממשלה מציעה כל מיני שירותים לאזרחים שלה, למשל תביעה לדמי אבטלה או תשלומים למיניהם אותם אנו מבצעים באמצעות הסחר האלקטרוני.