זוהי תסמונת מורכבת עם פתופיזיולוגיה רב-גורמית.
הגורמים העיקריים כוללים:
1. דלקת כרונית: מובילה לפירוק מוגבר של חלבונים ולירידה בתיאבון.
2. חוסר תזונתי: נובע מירידה בתיאבון, הגבלות תזונתיות, ואובדן נוטריינטים בדיאליזה.
3. הפרעות הורמונליות: כגון התנגדות לאינסולין, היפרפאראתירואידיזם, ועלייה בהורמונים קטבוליים.
4. חמצון (oxidative stress): מוביל לנזק תאי ולפירוק חלבונים מוגבר.
5. חמצת מטבולית: מעודדת פירוק חלבונים.
הטיפול ב-PEW דורש גישה רב-מערכתית הכוללת:
- התאמת תזונה: הגברת צריכת חלבון ואנרגיה באופן מבוקר.
- טיפול בדלקת: זיהוי וטיפול במקורות דלקת.
- פעילות גופנית: בדגש על אימוני התנגדות לשימור מסת שריר.
- טיפול תרופתי: כגון תיקון חמצת, טיפול בהפרעות הורמונליות. - אופטימיזציה של טיפול הדיאליזה (במטופלים רלוונטיים).
תשובה א לא נכונה- למרות שחסר בוויטמינים מסיסי שומן יכול להיות חלק מהתמונה, זו אינה הסיבה העיקרית ל- PEW, והתיסוף לבדו אינו מספיק לטיפול.
תשובה ב אינה נכונה למרות שהתנגדות לאינסולין יכולה לתרום ל-PEW, היפראינסולינמיה אינה הסיבה העיקרית, ותרופות מורידות סוכר אינן הטיפול העיקרי.
תשובה ד אינה נכונה- למרות שעודף נוזלים יכול להיות בעיה בחולי כליות, זו אינה הסיבה העיקרית ל-PEW, והגבלת נוזלים קיצונית אינה הטיפול המתאים.