סימולציות - מבחן ממשלתי

דיאטה דלה בחלבון מעכבת התקדמות המחלה. כל ירידה בצריכת החלבון ב- 0.2 גר/ק"ג/יום הייתה קשורה לדחייה בהתחלת הטיפול בדיאליזה ב- 10 חודשים בחולה עם GFR של 18 מ"ל/דקה דיאטה זו: מפחיתה פרוטאינוריה משפרת אזוטמיה ואורמיה משפרת חמצת מטבולית - שימו לב היא לא מונעת בססת אלא משפרת את החמצת מפחיתה היפרפרתיראודיזים משני משפרת עמידות לאינסולין משפרת פרופיל ליפידים , לחץ דם

הבנת הזמינות הביולוגית של זרחן במזונות שונים היא קריטית לניהול היפרפוספטמיה בחולי כליות. הנקודות העיקריות הן: 1. זרחן ממקורות צמחיים, במיוחד בצורת פיטאט, בעל זמינות ביולוגית נמוכה יותר (בערך 20-40%) בהשוואה לזרחן ממקורות מן החי (כ-80% זמינות). 2. הסיבה לכך היא שבני אדם חסרים את האנזים פיטאז הדרוש לפירוק מלא של פיטאט. 3. מזונות עשירים בפיטאט כוללים דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים. 4. לעומת זאת, זרחן ממקורות מן החי (בשר, דגים, ביצים, מוצרי חלב) נספג ביעילות רבה יותר. 5. עבור חולי כליות, העדפת מקורות זרחן צמחיים יכולה לאפשר צריכת חלבון מספקת תוך הפחתת העומס הכולל של זרחן זמין. תשובה א לא נכונה- זרחן ממקורות צמחיים בדרך כלל בעל זמינות ביולוגית נמוכה יותר, לא גבוהה יותר, ממקורות מן החי. תשובה ב לא נכונה- זרחן מתוספי מזון דווקא בעל זמינות ביולוגית גבוהה מאוד (כמעט 100%) ולכן חשוב מאוד להגביל את צריכתו בחולי כליות. תשובה ד לא נכונה- מקורות זרחן שונים אינם שווים מבחינת זמינותם הביולוגית, ולכן חשוב להתחשב לא רק בכמות אלא גם במקור הזרחן.

יחס זרחן-חלבון הוא כלי חשוב בתכנון תזונה לחולי כליות, במיוחד אלו הסובלים מהיפרפוספטמיה. הנקודות העיקריות הן: 1. יחס זרחן-חלבון נמוך מוגדר כפחות מ-10-12 מ"ג זרחן לכל גרם חלבון. 2. מזונות עם יחס נמוך מאפשרים לחולי כליות לצרוך כמות מספקת של חלבון תוך מזעור העומס של זרחן. 3. דוגמאות למזונות עם יחס זרחן-חלבון נמוך כוללות: - חלבון ביצה (כ-1.4 מ"ג זרחן לגרם חלבון) - חזה עוף (כ-8 מ"ג זרחן לגרם חלבון) 4. חשוב לזכור שיש להתחשב גם בזמינות הביולוגית של הזרחן, לא רק ביחס המספרי. תשובה א לא נכונה- יחס זרחן-חלבון הוא רלוונטי מאוד לחולי כליות. הוא מאפשר בחירה מושכלת של מקורות חלבון תוך התחשבות בעומס הזרחן. תשובה ב לא נכונה- יחס זרחן-חלבון נמוך פירושו פחות מ-10 מ"ג זרחן לכל גרם חלבון, ולא יותר מ-20 מ"ג כמו שכתוב בתשובה תשובה ג לא נכונה- לא כל המזונות מן הצומח בעלי יחס זרחן-חלבון נמוך. למעשה, מזונות צמחיים רבים (כמו אגוזים וקטניות) עשירים בזרחן. בנוסף, צמחונות אינה בהכרח מומלצת לכל חולי הכליות.

היחס זרחן-חלבון הוא כלי חשוב בתכנון תזונה למטופלים עם אי ספיקת כליות. היחס הרצוי הוא פחות מ-10-12 מ"ג זרן לכל גרם חלבון. נחשב את היחס עבור כל אפשרות: א. חזה עוף: 185 / 25 = 7.4 מ"ג זרחן/גרם חלבון ב. ביצה קשה: 86 / 6 = 14.33 מ"ג זרחן/גרם חלבון ג. טופו מוצק: 95 / 8 = 11.9 מ"ג זרחן/גרם חלבון ד. גבינת קוטג': 159 / 11 = 14.45 מ"ג זרחן/גרם חלבון הטופו המוצק הוא הבחירה המיטבית כי: 1. יש לו יחס זרחן-חלבון נמוך יחסית (11.9), שעדיין מתחת ל-12. 2. הוא מקור צמחי לחלבון, שעדיף במצבי אי ספיקת כליות בגלל עומס חומצי נמוך יותר על הכליות. 3. הזרחן בטופו (ממקור צמחי) נספג פחות טוב מזרחן ממקורות מן החי, מה שמועיל במצב זה. 4. כמות החלבון בו הנמוכה ביותר ולכן בהתחשב בעובדה שרוצים לתת למטופל דיאטה דלת חלבון וזרחן זו הבחירה הכי מתאימה. למה האפשרויות האחרות פחות מתאימות: תשובה א-. חזה עוף: למרות שיש לו את היחס הנמוך ביותר, הוא מכיל כמות גבוהה של חלבון (25 גרם ב-100 גרם), מה שעלול להקשות על שמירת מגבלת החלבון היומית תשובה ב. ביצה קשה: היחס זרחן-חלבון גבוה יותר (14.33). בנוסף, זהו מקור מן החי עם זמינות ביולוגית גבוהה של זרחן. תשובה ד. גבינת קוטג': היחס זרחן-חלבון הוא הגבוה ביותר (14.45) מבין האפשרויות. בנוסף, מוצרי חלב ידועים כמקורות עשירים בזרחן עם זמינות ביולוגית גבוהה, מה שפחות רצוי במצב זה.

הסבר: 1. הגדלת צריכת החלבון ל-1.2 גרם/ק"ג/יום: - מטופלי המודיאליזה זקוקים לצריכת חלבון גבוהה יותר בשל אובדן חלבון בדיאליזה ומצב קטבולי. - רמת האלבומין (מתחת ל3.8) והטרנספרין הנמוכות מצביעות על רמות נמוכות של חלבון בסרום, ולכן הגדלת צריכת החלבון חיונית. 2. תוספת של 500 קלוריות ליום: - הירידה במשקל וה-BMI הנמוך יחסית מצביעים על צורך בהגדלת צריכת הקלוריות. - צריכת הקלוריות המדווחת נמוכה מהממולץ לחולי דיאליזה (25-23 קק"ל'ק"ג מומלץ ) - תוספת קלורית תסייע במניעת פירוק חלבון לאנרגיה ותתמוך בשיפור המצב התזונתי. 3. הגבלת נוזלים ל-1000 מ"ל מעבר לתפוקת השתן: - העלייה הממוצעת במשקל בין טיפולי הדיאליזה (3.5 ק"ג) מצביעה על צריכת נוזלים גבוהה מדי. (מותר עד 4% ממשקל גוף יבש בין דיאליזות ) - הגבלה ל-1000 מ"ל מעבר לתפוקת השתן היא מומלצת תשובה א לא נכונה- הגבלת צריכת החלבון ל-0.6 גרם/ק"ג/יום והגבלת נוזלים ל-500 מ"ל מעבר לתפוקת השתן: - הגבלת חלבון כה נמוכה אינה מתאימה למטופל המודיאליזה, במיוחד לאור סימני התת-תזונה. - הגבלת נוזלים ל-500 מ"ל בלבד עלולה להיות קיצונית מדי ולפגוע באיכות החיים. תשובה ב לא נכונה-הגדלת צריכת החלבון ל-1.4 גרם/ק"ג/יום והגבלת נוזלים ל- 500 מ"ל מעבר לתפוקת השתן - למרות שהגדלת צריכת החלבון נכונה, 1.4 גרם/ק"ג/יום עלול להיות גבוה מדי ולהעמיס על הכליות. תשובה ג לא נכונה- שמירה על צריכת חלבון של 1.2 גרם/ק"ג/יום תוספת של 1000 קלוריות וללא הגבלת נוזלים - צריכת החלבון מתאימה , תוספת הקלוריות חורגת מההמלצות לחולי דיאליזה ויש צורך בהגבלת נוזלים

אפשרות ג' מאפשרת הפחתת צריכת האשלגן תוך שמירה על תזונה מגוונת ומספקת חלבון. טכניקות אלו יכולות להפחית את תכולת האשלגן במזונות ב-30-50%, מאפשרות גיוון בתפריט ושמירה על צריכת ויטמינים ומינרלים חיוניים. תשובה א לא נכונה- החלפה מלאה למקורות צמחיים עלולה להגביר את צריכת האשלגן. תשובה ב לא נכונה- הגבלה קיצונית מדי של פירות וירקות עלולה לגרום לחסרים תזונתיים. תשובה ד- לא נכונה. תזונה המבוססת בעיקר על מוצרי חלב וביצים אינה מאוזנת ועלולה להיות גבוהה בזרחן.

תשובה ג' מאפשרת שמירה על צריכת חלבון מספקת תוך הפחתת צריכת הזרחן. מזונות מעובדים ומשקאות קולה מכילים לעתים קרובות תוספי זרחן שנספגים בקלות רבה יותר מזרחן טבעי. העדפת מקורות חלבון טבעיים מאפשרת שליטה טובה יותר בצריכת הזרחן. תשובה א לא נכונה- החלפה מלאה לחלבון מן הצומח עלולה להקשות על השגת יעדי החלבון ולהגביר צריכת אשלגן. תשובה ב לא נכונה- הפחתת צריכת החלבון ל-0.8 גרם/ק"ג/יום נמוכה מדי למטופל דיאליזה עם סימני תת-תזונה. תשובה ד לא נכונה-שימוש בלעדי במקורות חלבון מן החי עלול להיות גבוה מדי בזרחן ולא מאוזן תזונתית.

באנמיה חרמשית יש שינוי בחומצה אמינית יחידה בחלבון ההמוגלובין . שרשרת β בחלבון עוברת שינוי. כתוצאה מכך, השינוי גורם לחלבון לשקוע בכדוריות הדם של החולים כשריכוז החמצן נמוך. דופן התא נפגע בגלל השקיעה ולכן מבנה הכדורית משתנה והופך להיות חרמשי ולא עגול כמו בכדורית רגילה מה משמעות הנזק? אורך החיים של הכדוריות הפתולוגיות קצר והן שורדות רק כשבוע. כדוריות חריגות אלו מסולקות על ידי הטחול. הן נוטות להיתקע בדפנות של כלי הדם וליצור דלקת וזאת מכיון שהן פחות גמישות מכדורית בריאה

באנמיה א- פלסטית יש פגיעה בייצור כדוריות דם לבנות ואדומות על ידי מח העצם. הטיפול הטוב ביותר באנמיה כזו היא על ידי השתלת מח עצם אנמיה נוקמציטית גודל כדורית 80-94

פרניקוס אנמיה זו אנמיה הנגרמת עקב מחסור ב - IF. עקב כך, נראה אנמיה מחסר B12. אנמיה זו ניתנת לטיפול באמצעות זריקות או כדורים תת לשוניים של B12. דיאטה עשירה ב- B12 או תוסף תזונה בבליעה לא יעזרו במקרה כזה .