סימולציות - מבחן ממשלתי

לאור העבודה כי הילד שבר 2 אחוזונים משמעותיים הוא מוגדר כ- FTT. הערכה תזונתית מקיפה והדרכת האם היא ההתערבות הראשונית המתאימה ביותר. הסיבות: 1. מאפשרת הבנה מעמיקה של דפוסי האכילה והצריכה התזונתית של התינוק. 2. מזהה גורמים אפשריים ל- FTT כמו צריכה קלורית לא מספקת או בעיות בהרגלי האכילה. 3. מספקת הזדמנות להדריך את האם בשיטות להגדלת צריכת המזון, כולל הגדלת תדירות הארוחות וכמויות המזון. 4. גישה זו פחות פולשנית ומאפשרת התערבות בסביבה הטבעית של התינוק. תשובה א. לא נכונה: אשפוז מיידי הוא צעד קיצוני מדי בשלב זה. התינוק אינו מראה סימנים של מחלה חריפה או תת-תזונה חמורה. יש לנסות התערבות אמבולטורית תחילה. תשובה ב. לא נכונה: החלפת התמ"ל לפורמולה עם צפיפות קלורית גבוהה יותר היא צעד מוקדם מדי. יש צורך תחילה בהערכה מקיפה של הצריכה התזונתית הכוללת. הגדלת צפיפות קלורית ללא הבנת הבעיה המלאה עלולה לא לפתור את הבעיה ואף להוביל לבעיות אחרות , צריך לבדוק את מקור ה- FTT, האם או אורגני או אנאורגני. תשובה ד. לא נכונה: התחלת טיפול בתוספי ויטמינים ומינרלים אינה מתאימה כצעד ראשון. אין עדות לחסר תזונתי ספציפי, והבעיה נראית יותר קשורה לכמות הצריכה הכוללת. תוספים לא יפתרו את הבעיה הבסיסית של צריכה קלורית לא מספקת.

העשרת התמ"ל והדרכה על הכנסת מזון מוצק היא ההתערבות המתאימה ביותר מכיוון ש: 1. מגדילה את הצפיפות הקלורית של התמ"ל ללא הגדלה משמעותית של הנפח. 2. מספקת פתרון לצריכה הקלורית הנמוכה (60% מהצרכים) ללא שינוי דרסטי בהרגלי האכילה. 3. הוספת אבקת חלבון מגדילה את צריכת החלבון, החיונית לגדילה. 4. ההדרכה על הכנסת מזון מוצק מתייחסת לחשש ההורים מחנק ומקדמת התפתחות תזונתית תקינה. תשובה א. לא נכונה- הגדלת נפח הארוחות בלבד לא תספק מספיק קלוריות. התינוק כבר מתקשה לאכול את הכמות הנוכחית, ולכן הגדלת הנפח עלולה להיות לא יעילה. תשובה ב. לא נכונה: מעבר להזנה דרך זונדה הוא צעד קיצוני מדי בשלב זה. אין סימנים למחלה אורגנית, והתינוק מסוגל לאכול דרך הפה. שימוש בזונדה עלול לעכב את התפתחות מיומנויות האכילה. תשובה ד. לא נכונה: למרות שהגדלת תדירות הארוחות היא רעיון טוב, מתן תוסף מולטי-ויטמין ומינרלים לא יפתור את הבעיה העיקרית של צריכה קלורית נמוכה. הבעיה היא כמותית ולא איכותית בשלב זה.

בחולי CF הלבלב לא מפריש מספיק אנזימי עיכול, מה שמוביל לתת-ספיגה של שומנים וויטמינים מסיסי שומן. הגברת מינון אנזימי הלבלב תשפר את עיכול השומן, תפחית את כאבי הבטן ואת השלשול השומני ותשפר את ספיגת הוויטמינים מסיסי השומן. זה הצעד הראשון והחיוני ביותר לטיפול בתסמינים המתוארים. תשובה א. לא נכונה: הגדלת צריכת הסיבים עלולה להחמיר את כאבי הבטן ולהפחית עוד יותר את ספיגת הנוטריינטים. תוספת סיבים לא תפתור את בעיית כאבי הבטן והשלשול תשובה ב לא נכונה: חולי CF זקוקים לתזונה עם 40% שומן כדי לספק את צרכי האנרגיה המוגברים שלהם. הפחתת השומן תגרום לירידה נוספת במשקל ועלולה להחמיר את המצב התזונתי. תשובה ג לא נכונה: המרכזית כאן היא חוסר בוויטמינים מסיסי שומן , לא בוויטמינים מסיסי מים. מתן ויטמינים מסיסי מים לא יפתור את הבעיה העיקרית של תת-ספיגת השומן והוויטמינים מסיסי השומן. גם תשובה של מתן ויטמינים מסיסי שומן לא נכונה- כי ראשית צריך לפתור את בעיית ספיגת השומן ואז גם ויטמינים מסיסי שומן יוכלו להיספג. חשוב לציין שבטיפול ארוך טווח, ייתכן שיהיה צורך בשילוב של מספר התערבויות, כולל תוספת ויטמינים מסיסי שומן ותזונה עשירה בקלוריות. אולם, כצעד ראשון, הגברת מינון אנזימי הלבלב היא ההתערבות החיונית ביותר לטיפול בתסמינים המתוארים.

המקרה המתואר מייצג GER- לאור הפליטות בקשת לאחר כל ארוחה. יחד עם זאת התינוקות עולה במשקל כמצופה וגדילתה מדווחת כתקינה. לכן אין צורך בשום שינוי – GER חולף בד"כ סביב גיל 4 חודשים עם הבשלת הסוגר התחתון . ולכן, ההמלצה היא להרגיע את ההורים, להסביר שזהו מצב שכיח שבדרך כלל חולף מעצמו עם הגיל, ולהמשיך במעקב ללא התערבות טיפולית מיוחדת. תשובה א לא נכונה: אין המלצה להפסיק הנקה בעיקר גם לאור העובדה כי התינוקות עולה במשקל וגדלה בצורה תקינה. אם היא היתה מקבלת תמ"ל אפשר היה לשקול לתת לה תמ"ל AR בשביל להקל על התסמינים אבל לא נעביר לתמ"ל על חשבון הנקה במצב הנוכחי. תשובה ב לא נכונה: אין סימנים לאלרגיה או אי-סבילות למזון במקרה זה. החלפת פורמולה מומלצת רק כאשר יש חשד לאלרגיה לחלב פרה או בעיות ספציפיות אחרות. תשובה ג לא נכונה: בדיקה זו אינה מומלצת כקו ראשון ב-GER פיזיולוגי. היא שמורה למקרים בהם יש חשד להפרעת בליעה משמעותית או אנטומיה לא תקינה של מערכת העיכול העליונה. חשוב לציין שבמקרים של GER, יש מקום למתן המלצות כלליות כגון האכלות קטנות יותר ותכופות יותר, הקפדה על תנוחה זקופה לאחר האכלה, ובמקרה הצורך - הסמכת מזון . עם זאת, במקרה המתואר, הדגש הוא על הרגעת ההורים והמשך מעקב.

בתסמונת פראדר-ווילי, הגישה העיקרית לניהול המצב התזונתי היא שליטה קפדנית בסביבת המזון ובצריכת הקלוריות. זה כולל: 1. הגבלת הגישה למזון 2. תכנית תזונה מובנית עם הגבלת קלוריות. 3. פיקוח מתמיד על צריכת המזון. 4. חינוך המשפחה והסביבה לחשיבות של שליטה בגישה למזון. גישה זו חיונית לניהול ההשמנה ולמניעת סיבוכים בריאותיים הקשורים להשמנת יתר בחולי PWS. תשובה א לא נכונה: אמנם טיפול בהורמון גדילה יכול להיות מועיל בחולי PWS ולשפר את הרכב הגוף והגדילה, אך זה אינו הטיפול העיקרי לניהול המצב התזונתי. הוא צריך להיות משולב עם ניהול תזונתי קפדני. תשובה ב לא נכונה: למרות שדיאטה מאוזנת חשובה, הגבלת סוג מזון ספציפי אינה מספיקה ב-PWS. הבעיה העיקרית היא בשליטה בכמות הקלוריות הכוללת וניהול ההתנהגות סביב האוכל. תשובה ד לא נכונה: תרופות לדיכוי תיאבון בדרך כלל אינן יעילות ב-PWS, כיוון שהתיאבון המוגבר נובע מבעיה היפותלמית ולא ממנגנונים רגילים של רעב ושובע. בנוסף, השימוש בתרופות אלו בילדים מוגבל מאוד. חשוב לציין שהטיפול ב-PWS הוא רב-תחומי וכולל גם טיפול בהורמון גדילה, טיפול התנהגותי, ומעקב רפואי צמוד. עם זאת, ניהול התזונה והסביבה הוא המרכיב הקריטי ביותר בטיפול היומיומי.

הגדרה של חומצה משחררת יוני מימן לתמיסה. חומצות חזקות: HCL, H2SO4 חומצות חלשות: H2CO3 (חומצה קרבונית)

הגדרה של בסיס מקבל יוני מימן בתמיסה ביקרבונט –HCO3 HSO4

משוואת חומצה בסיס היא : CO2 + H2O H2CO3 H+ + HCO3

מערכת הבופרים כוללת: מערכת תוך תאית הכוללת חלבונים, פוספטים ואמוניה/אמוניום מערכת חוץ תאית הכוללת ביקרבונט, חומצה קרבונית, חלבוני הפלסמה והמוגלובין

במקרה של ההקאות עלול לסבול מבססת מטבולית (איבוד חומצה). במקרה של שימוש במשלשלים- עקב השלשול עלול לסבול מחמצת מטבולית (איבוד ביקרבונט) המצב החמור ביותר מבין השלשולים או ההקאות יקבע אם הוא יסבול מחמצת או מבססת