גורמי אנוש
- 180 שאלות
- 180 תגובות
- 0% הושלמו
- equalizer סטטיסטיקות
- share שתף
מנהלים:
Discuss, Learn and be Happy דיון בשאלות
help
brightness_4
brightness_7
format_textdirection_r_to_l
format_textdirection_l_to_r
יש לסמן את המשפט השגוי:
1
| done | ||
מיין לפי
מוניטין: 60
לא נכון, התושבה הנכונה זה ב
מוניטין: 15
אבינועם אמר בשעת קבלה שתמיד יש שילוב של מעלה-מטה ומטה-מעלה כדי לבצע תהליך תפיסה
מוניטין: 1
אני ועוד 2 חושבים שזה ד
בשתי האשליות הפיסתיות – םונזו והחדר של איימס – אחד האובייקטים נתפס כקטן יותר מאשר האובייקט השני למרות שבפועל גודלם זהה. איזה מהשפטים הבאים שגוי?
1
| done | ||
מיין לפי
באשליית המולר-לייר המוצגת בתמונה הקו הישר באובייקט הימני נתפס כקצר יותר מהקו הישר באובייקט השמאלי. ההסבר לכך הינו:
1
| done | ||
מיין לפי
איזה מבין המשפטים הבאים יכול לתאר את שתי התופעות: (1) תופעת סטרופ (stroop) – פרדיגמה בה נדרש הנבדק לומר את צבע גופן המילה – ו (2) תופעת העיוורון הקשבי (inattentional blindness) - כמו באי-גילוי אדם המחופש לקוף שחוצה מגרש כדורסל:
1
| done | ||
מיין לפי
מוניטין: 2
התשובה הנכונה היא: בתופעת סטרופ הקשב נמשך באופן בלתי רצוני למטלה משנית (קריאת המילה) בעוד שבעיוורון קשבי כל הקשב מופנה למטלה הראשית (למשל, ספירת כמות המסירות).
הסבר: על פי המקורות, שתי התופעות מדגימות צדדים שונים (ואף הופכיים) של האופן שבו פועל הקשב הסלקטיבי שלנו:
תופעת סטרופ (Stroop): מדגימה מצב שבו הקשב נמשך באופן בלתי רצוני ואוטומטי למטלה. כאשר אנו נדרשים להגיד את צבע הגופן (המטלה הראשית), קשה לנו לעשות זאת משום שהקשב שלנו נשאב באופן אוטומטי לפעולת קריאת המילה הכתובה (המטלה המשנית), שכן זהו תהליך מתורגל שאנו עושים כל יום
. המפעיל מנסה לדכא את המטלה המשנית הזו, אך הקשב "בורח" אליה.
עיוורון קשבי (Inattentional Blindness): מדגימה מצב הפוך, שבו כל משאבי הקשב מופנים באופן ממוקד ומלא למטלה הראשית (כמו ספירת המסירות של הקבוצה הלבנה)
. בגלל שכל הקשב הסלקטיבי תפוס על ידי המטלה המרכזית, אנו הופכים להיות עיוורים לחלוטין לגירויים אחרים בסביבה (כמו הדב שמבצע הליכת ירח), אפילו כשהם מופיעים ממש מול עינינו
.
ההבדל בין חיפוש מטרה סדרתי לחיפוש מטרה מקבילי יכול להיות
1
| done | ||
מיין לפי
מוניטין: 91
1. חיפוש מקבילי (עיבוד טרום-קשבי): המקורות מגדירים עיבוד זה כ"עיבוד מקבילי" או "עיבוד טרום קשבי" (Pre-attentive processing). במצב זה, הזיהוי מתבסס על תכונית בולטת אחת (כגון צבע אדום בין ירוקים או צורה שונה) המאפשרת לאובייקט "לקפוץ לעין" באופן מיידי ואוטומטי. מכיוון שהעיבוד נעשה במקביל על כל שדה הראייה, זמן החיפוש אינו תלוי בכמות המסיחים (האובייקטים האחרים) – ישר רואים את השונה מבלי "לחשוב יותר מדי".
2. חיפוש סדרתי (עיבוד מצריך קשב): המקורות מגדירים עיבוד זה כ"עיבוד מצריך קשב" והוא מתואר במפורש כסדרתי. סוג זה של חיפוש נדרש כאשר המטרה אינה בולטת (למשל, שילוב של תכונות), והוא דורש מחשבה ועיבוד ממוקד. מכיוון שהחיפוש נעשה בטור (אובייקט אחר אובייקט), ככל שיש יותר מסיחים, כך לוקח יותר זמן למצוא את המטרה, ולכן הזמן תלוי במספר המסיחים.
בהתייחס לתמונה משמאל, על פי קונספט הפרדת תדירות (separation concept frequency) איזה מהמשפטים הבאים שגוי:
1
| done | ||
מיין לפי
מוניטין: 2
המשפט השגוי (ולכן התשובה הנכונה לשאלה) הוא: כאשר מיקום המערכת חשוב, הסמן יזוז (חץ אופקי).
הסבר: על פי המקורות, "קונספט הפרדת תדירות" (Frequency-separated concept) הוא גישה היוצרת הכלאה בין סקאלה נעה לסמן נע כדי לנצל את היתרונות של שניהם, תוך חלוקת תפקידים ברורה:
הסקאלה הנעה: זזה בתנועות קטנות כדי להגיע לטווח הנתונים המתאים
. נעשה בה שימוש ממוקד כאשר מיקום המערכת חשוב
. (לכן ההיגד הרביעי בשאלה הוא נכון).
הסמן הנע (החץ): זזה בתנועות גדולות בכיוון התנועה של המערכת (או המשתנה)
. לכן, משתמשים בתזוזת הסמן כאשר תנועת המערכת חשובה
. (לכן ההיגדים הראשון והשני בשאלה הם נכונים).
מכיוון שהכלל קובע שכאשר מיקום המערכת חשוב המרכיב שאמור לזוז הוא הסקאלה (כדי להציג את טווח המספרים הרלוונטי)
, המשפט שטוען שבמצב זה "הסמן יזוז" הוא משפט שגוי לחלוטין.
איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון לגבי העדיפות של הצגת מידע אנלוגי על פני דיגיטלי
1
| done |
מיין לפי
מוניטין: 2
התשובה (המשפט שאינו נכון) היא: הצגת מידע דיגיטלי עדיפה כאשר כיוון השינוי בערך המשתנה חשוב.
הסבר: על פי המקורות, כאשר כיוון השינוי של המשתנה (כלומר האם הוא עולה או יורד) הוא חשוב, ההמלצה היא להשתמש בתצוגה אנלוגית ולא בתצוגה דיגיטלית
.
שאר המשפטים באפשרויות הם נכונים ומתארים היטב את ההבדלים בין התצוגות:
תצוגה אנלוגית עדיפה כאשר נדרשת קריאה חטופה במבט בלבד, או כאשר מספיקה קריאת ערך מקורב/מוערך ("בערך") ולא בהכרח מדויק
.
תצוגה דיגיטלית עדיפה כאשר קצב השינוי של המשתנה הוא איטי (או זניח) וכאשר נדרשת קריאת ערך כמותי מדויק
.
במערכת מסדר ראשון החזרת אמצעי ההפעלה לנקודת האפס תגרום ל:
1
| done |
מיין לפי
מוניטין: 91
1. הגדרת המערכת: במערכת מסדר ראשון (First-order control system), שינוי במיקום אמצעי ההפעלה (הקלט) מוביל לשינוי במהירות הפלט של המערכת (לדוגמה, ג'ויסטיק השולט על מהירות תנועה של דמות במשחק),,.
2. התוצאה: מכיוון שהקלט שולט על המהירות, כאשר מחזירים את אמצעי ההפעלה לנקודת הבסיס (אפס), המהירות הופכת לאפס ולכן הפלט נעצר במקום שבו הוא נמצא באותו רגע,,.
זאת בניגוד למערכת מסדר אפס (כגון עכבר מחשב), שבה החזרת הקלט לאמצע הייתה מחזירה גם את הפלט (הסמן) לנקודת המוצא, או מערכת מסדר שני (תאוצה) שבה הפלט היה ממשיך לנוע לכיוון מסוים גם לאחר החזרת הקלט לאפס (בגלל אינרציה/תאוצה),.
מה נכון לגבי חלוקת התפקידים במחשב:
1
| done | ||
מיין לפי
מוניטין: 30
טשטוש הגבולות: בעבר, חלוקת התפקידים הייתה ברורה ונוקשה (לפי "רשימת פיטס"): המחשב עסק בחישובים והאדם בקבלת החלטות. כיום, גם במחשב האישי וגם בטלפון הסלולרי, המכשיר לוקח על עצמו תפקידים "אנושיים" יותר כמו חיזוי טקסט, סינון מידע והצעת פעולות.
דינמיות: בדיוק כמו בסלולרי, המחשב לא רק "מבצע פקודות", אלא פועל כשותף שמשלים את המשתמש בזמן אמת. המשתמש והמכשיר חולקים את המשימה בצורה גמישה, בהתאם לאפליקציה או להקשר.
ממשק מבוסס הקשר: חלוקת התפקידים כיום אינה תלויה רק בסוג המחשב, אלא בצרכי המשתמש באותו הרגע – בדיוק כפי שאנו משתמשים בסמארטפון שלנו למשימות שונות הדורשות רמות מעורבות שונות של המכשיר.