סימולציות - מבחן ממשלתי

מדובר באנמיה נורמוציטית שיכולה לנבוע מאי ספיקת כליות או משילוב של מחסור בברזל וב- B12 / פולת. ברזל חופשי בדם אינו מדד למשק הברזל ולכן תשובה ב+ג ' אינן נכונות (אם היה רשום פריטין ניתן היה לומר שאלו תשובות נכונות כי על סמך פריטין ניתן לומר אם יש או אין מחסור בברזל) תשובה ד- לא רלוונטית. במקרים של חשד באנמיה מחסר ברזל מבצעים קולונוסקופיה ולא גסטרוסקופיה

במחלת ההמוכרומטוזיס יש צורך להקטין את ספיגת הברזל, ולכן: לצמצם או להימנע מצריכת ברזל HEME להימנע מצריכת ויטמין C, אלכוהול, מזון מועשר בברזל ומתוספי תזונה המכילים ברזל. לעומת זאת קפה, תה פיטטים ואוקסלטים מפריעים לספיגת הברזל. ולכן יעילים בטיפול בהומוכרומטוזיס

גורמי סיכון להתפתחות אי ספיקת לב שמאלית: גורמי סיכון למחלות לב- ‑השמנה ‑סוכרת ‑יל"ד ‑דיסליפידמיה טרשת עורקים מחלת לב כלילית מחלות שריר הלב – קרדיומיופטיות מחלות הקשורות למסתמי הלב מחלות הקשורות למומי לב מולדים גורמי סיכון להתפתחות אי ספיקת לב ימנית: יתר לחץ דם ריאתי – בד"כ על רקע אי ספיקת לב שמאלית פגיעה בשריר ובמסתמי חדר ימין ניתוחי לב או פרוצדורות מומי לב מולדים אנמיה גורמת למחסור בחמצן - מה שמאלץ את הלב לעבוד קשה יותר. אנמיה קשה ולא מטופלת תוביל בסופו של דבר לכשלון לבבי ולאי ספיקה

הסבר: הנתונים הקליניים מצביעים על מחסור הן בברזל והן בוויטמין B12 1. רמת ההמוגלובין נמוכה מהנורמה להריון, מה שמעיד על אנמיה. 2. ה- MCV מוגדל מה שיכול להצביע על חסר בוויטמין B12 או חומצה פולית. 3. רמת הפריטין נמוכה, המעידה על מחסור בברזל. 4. רמת ויטמין B12 נמוכה מהנורמה. 5. רמת החומצה הפולית תקינה, מה ששולל חסר בחומצה פולית כגורם לכדוריות גדולה המצב המשולב של חסר בברזל וב-B12 מסביר את התמונה המורכבת: החסר בברזל בדרך כלל גורם לכדוריות קטנות אך החסר ב-B12 גורם לכדוריות גדולות. השילוב של שניהם יכול להוביל ל- MCV שנראה כמעט נורמלי או מוגדל קלות, כפי שנצפה כאן. ההמלצה לתוספים של ברזל ו-B12 נועדה לטפל בשני החסרים במקביל, במיוחד לאור צרכים מוגברים בהריון. תשובה א לא נכונה- למרות שיש עדויות ברורות לחסר בברזל עקב רמות פריטין נמוכות, זה לא מסביר את ה-MCV המוגדל ואת רמת ה-B12 הנמוכה. תשובה ב לא נכונה- אמנם יש חסר ב- B12 אך זה לא מסביר את רמת הפריטין הנמוכה המעיד על חוסר בברזל תשובה ד לא נכונה-למרות שאנמיה של ההיריון (שנובעת עקב עליה בנפח הדם) יכולה להציג תמונה דומה, הרמות הנמוכות של פריטין ו-B12 יחד, מצביעות על חסרים תזונתיים אמיתיים ולא רק על שינויים פיזיולוגיים של ההיריון.

הנתונים הקליניים מצביעים על אנמיה מחסר בנחושת: 1. אנמיה מיקרוציטית (המוגלובין נמוך ו-MCV- נמוך) 2. רמות הנחושת והצרולופלסמין בסרום נמוכות משמעותית מהנורמה. 3. רמות הברזל בסרום וסטורציית הטרנספרין תקינות, למרות האנמיה המיקרוציטית כלומר האנמיה אינה נוסעת מחסר ברזל 4. רמת הפריטין תקינה-גבוהה, למרות אנמיה מיקרוציטית. חסר בנחושת יכול לגרום לאנמיה מיקרוציטית למרות רמות ברזל תקינות בגלל: נחושת נחוצה לפעילות האנזים צרולופלסמין חסר בנחושת פוגע ביכולת לנצל את הברזל הזמין לייצור המוגלובין. מחסור בנחושת יכול להתפתח בעקבות ניתוח מעקף קיבה ולאור העובדה שהיא לא נוטלת תוספי תזונה תשובה א לא נכונה- למרות שהאנמיה מיקרוציטית, רמות הברזל, סטורציית הטרנספרין והפריטין תקינות או אף גבוהות, מה ששולל חסר ברזל קלאסי. תשובה ג לא נכונה- למרות שתלסמיה יכולה להציג תמונה דומה של אנמיה מיקרוציטית, היא לא מסבירה את רמות הנחושת והצרולופלסמין הנמוכות. תשובה ד לא נכונה- אנמיה של מחלה כרונית בדרך כלל נורמוציטית או מיקרוציטית קלה, אך היא מאופיינת ברמות ברזל נמוכות בסרום וסטורציית טרנספרין נמוכה, בניגוד למה שנראה כאן.

גרלין מגרה הפרשת הורמון גדילה נחשב להורמון "המנוגד" ללפטין משפעל NYP ( שימו לב- רק משפעל לא משפיע על ההפרשה)

גורמים מגרים להפרשת אינסולין: גלוקוז, חומצות אמינו, גופי קטו ,FFA והורמונים של מערכת העיכול הגורמים המעכבים את הפרשת האינסולין: קטכולאמינים, גלוקוקורטיקואידים, הורמון הגדילה, גלוקגון וסומטוסטטין

רמות אדיפונקטין נמצאות ביחס הפוך עם עמידות לאינסולין ולכן בתסמונת מטבולית, בה ישנה עמידות לאינסולין נצפה לראות רמות נמוכות

גסטרין מעודד הפרשת חומצת קיבה החשובה לספיגה של ברזל ושל סידן ולכן בחסר שלו עלולים להתפתח אנמיה ואוסטאופרוזיס בנוסף, גסטרין מעודד גירוי הלבלב להפרשות פנקראטיות החשובות לתהליך העיכול של המזון

GLP-1 מגביר שחרור אינסולין מתאי בטא – מעכב שחרור גלוקגון – מקטין תנועתיות מערכת העיכול – מדכא תיאבון