Discuss, Learn and be Happy דיון בשאלות

help brightness_4 brightness_7 format_textdirection_r_to_l format_textdirection_l_to_r

מהי האוסמלריות המקסימלית של תמיסה שניתנת בווריד פריפרי?

1
done
ב- PPN ניתן לתת תמיסות באוסמולריות של עד 1000 מילאוסמיל ב- TPN אין הגבלה על האוסמולריות של התמיסה
by
מיין לפי

מה מהבאים אינו נובע מעודף פחמימות בתמיסה פראנטרלית?

1
done
אזוטמיה היא סיבוך שנובע מעודף חלבון בתמיסה פראנטרלית שתוצרי פירוק החלבון מצטברים בזרם הדם. עודף דקסטרוז יכול להוביל להיפרטיגליצרידמיה, היפרגליקמיה והיפרקפניה (עודף CO2)
by
מיין לפי

מטופלת אנורקטית בת 20 התאשפזה במחלקה להפרעות אכילה עקב חולשה, סחרחורות והתעלפויות. משקל 40 ק"ג גובה 1.60 מ' הוחלט על מתן הזנה אנטרלית בזונדה נזוגסטרית. כיצד יש להתחיל את ההזנה שלה?

1
done
החולה בסיכון גבוה ל- R.S (ה- BMI שלה קטן מ 16 ולכן מספיק קריטריון אחד להגדיר אותה בסיכון) ולכן יש להתחיל הזנה בהתאם להנחיות של R.S . מצויה בסיכון גבוה ולכן 10 קק"ל/ק"ג בתוספת 100 מ"ג תיאמין ליום
by
מיין לפי

החולה בסיכון גבוה ל- R.S (ה- BMI שלה קטן מ 16 ולכן מספיק קריטריון אחד להגדיר אותה בסיכון) ולכן יש להתחיל הזנה בהתאם להנחיות של R.S . מצויה בסיכון גבוה ולכן 10 קק"ל/ק"ג בתוספת 100 מ"ג תיאמין ליום

1
done
בשארית קיבה מעל 500 מ"ל יש להפסיק את ההזנה ולספק תרופות פרוקינטיות. במידה והמצב לא משתפר, יש לשקול הזנה פוסט פילורית
by
מיין לפי

מהי כמות הקלוריות המומלצת לחולה לאחר ניתוח בריאטרי שצריך להיות מוזן בהזנה אנטרלית?

1
done
עפ"י נייר עמדה של עמותת הדיאטנים יש לקבוע את כמות הקלוריות לפי קלורמטירה עקיפה או לפי 25-22 קק"ל/ק"ג משקל גוף מתוקנן
by
מיין לפי

מטופל בן 50 עם היסטוריה של כריתת קיבה חלקית (partial gastrectomy) עקב סרטן קיבה לפני שנתיים, מאושפז עקב פיסטולה בחלק הפרוקסימלי של המעי הדק (דואדנום). הוא סובל מירידה במשקל של 15% ב-3 החודשים האחרונים. בדיקות דם מראות (בסוגריים מצויינים ערכי הנורמה) המוגלובין: 9.5 גר/דצ"ל (14-17) גודל כדורית – MCV 110 ויטמין B12 ערך של 150 פק"ג/מ"ל (190-600) פריטין 15 ננ"ג/מ"ל (12-300) סידן: 8.0 מ"ג/דצ"ל (8.5-10.5) אלבומין: 2.8 גר/דצ"ל לאחר תחילת הזנה אנטרלית, רמות אשלגן בדם של 3.0 מא"ק/ליטר ורמות זרחן של 1.5 מ"ג/דצ"ל איזו מהאפשרויות הבאות היא ההמלצה הטובה ביותר לתכנית ההזנה עבור מטופל זה?

1
done
הערכים בבדיקות הדם מאשרים את החסרים התזונתיים המשמעותיים ואת הסיכון לתסמונת הזנה חוזרת: 1. אנמיה מאקרוציטית המוגלובין נמוך, MCV גבוה עם חסר בוויטמין B12 וברזל. 2. היפוקלצמיה קלה. 3. היפואלבומינמיה המעידה על מחסור בחלבון 4. רמות נמוכות של אשלגן וזרחן המעידות על תסמונת הזנה חוזרת. מכיון שהפיסטולה היא בדואדנום , ניתן לעקוף אותה ולהזין לג'ואג'נום. ולכן הזנה אנטרלית מלאה דרך צינור נזוג'ג'ונלי מאפשרת: - טיפול בחסרים התזונתיים באמצעות תיסוף מתאים של ויטמין B12, ברזל וסידן. - שימוש בפורמולה עשירה בחלבון לטיפול בהיפואלבומינמיה ושיפור מאזן החנקן. - התחלה הדרגתית של הקלוריות למניעת החמרה של תסמונת ההזנה החוזרת. - מעקב צמוד ותיקון רמות האשלגן והזרחן. תשובה ב לא נכונה- הזנה פראנטרלית מלאה אינה נחוצה כאשר ניתן לבצע הזנה אנטרלית תשובה ג לא נכונה- שילוב של הזנה אנטרלית ופראנטרלית אינו נחוץ כאשר ניתן לספק את כל הצרכים התזונתיים באופן אנטרלי. תשובה ד לא נכונה- הזנה דרך צינור נזוגסטרי לא תעקוף את הפיסטולה, ופורמולה סטנדרטית לא תספק את הצרכים המוגברים של המטופל.
by
מיין לפי

מטופלת בת 50 עם אי ספיקת מעי קצר זקוקה להזנה פראנטרלית ארוכת טווח. היא סובלת מהיפרטריגליצרידמיה (רמות טריגליצרידים בדם 400 מ"ג/דל). איזה מההרכבים הבאים של תמיסת הזנה פראנטרלית יהיה המתאים ביותר עבורה?

1
done
עבור מטופלת עם היפרטריגליצרידמיה, חשוב להפחית את כמות השומן בתמיסה הפראנטרלית (דעיין אין צורך בהפסקת מתן שומן). הרכב של 60% פחמימות, 20% שומן ו-20% חלבון מספק איזון טוב: הוא מפחית את כמות השומן כדי לא להחמיר את ההיפרטריגליצרידמיה, אך עדיין מספק כמות מספקת של חומצות שומן חיוניות. כמות החלבון (20%) בטווח העליון של ההמלצות והפחמימות (60%) משלימות את יתרת הקלוריות הנדרשות ובטווח של ההמלצות . כמובן שגם דקסטרוז יכול להוביל להיפרטריגליצרידמיה אולם בתחילה נפחית את השומן בתמיסה שהוא בצורת טריגליצרידים. תשובה א לא נכונה - כמות השומן (35%) גבוהה מדי למטופלת עם היפרטריגליצרידמיה ועלולה להחמיר את מצבה תשובה ב לא נכונה - למרות שכמות השומן נמוכה, שיעור גבוה מדי של פחמימות (70%) עלול לגרום להיפרגליקמיה ולהגביר את ייצור הטריגליצרידים בכבד. בנוסף, 10% שומן עלול להיות נמוך מדי לאספקת חומצות שומן חיוניות בטווח הארוך. תשובה ד לא נכונה-כמות השומן (40%) גבוהה מדי למטופלת עם היפרטריגליצרידמיה ועלולה להחמיר משמעותית את מצבה. כמות הפחמימות נמוכה מדי ועלולה לגרום לחסר אנרגטי.
by
מיין לפי

מטופל בן 45 מקבל הזנה פראנטרלית מלאה דרך צנתר מרכזי בעקבות כריתת מעי נרחבת. ביום השלישי להזנה, הוא מפתח חום של 38.5 צמרמורות, ועלייה בספירת הלויקוציטים. מה הצעד הראשון והחשוב ביותר שיש לנקוט?

1
done
הסימנים שהמטופל מציג (חום, צמרמורות, עלייה בספירת הלויקוציטים) מעלים חשד גבוה לזיהום הקשור לצנתר המרכזי . הצעד הראשון והקריטי הוא לאבחן את מקור הזיהום ולהתחיל טיפול מיידי. לקיחת תרביות דם מהצנתר ומווריד פריפרי מאפשרת השוואה שתעזור לקבוע אם הצנתר הוא מקור הזיהום. התחלת טיפול אנטיביוטי מיידי חיונית למניעת התפתחות של ספסיס. תשובה א לא נכונה- הפסקה מיידית של ההזנה הפראנטרלית אינה הכרחית ועלולה לפגוע במצבו התזונתי של המטופל. יתרה מכך, מעבר להזנה אנטרלית אינו אפשרי במטופל שעבר כריתת מעי נרחבת. תשובה ב לא נכונה - למרות שזו יכולה להיות פעולה נדרשת בהמשך, החלפת הצנתר אינה הצעד הראשון. יש צורך קודם כל לאבחן את מקור הזיהום באמצעות תרביות. החלפת הצנתר ללא אבחון מדויק עלולה להיות מיותרת ולחשוף את המטופל לסיכונים נוספים. תשובה ד לא נכונה- הפחתת קצב ההזנה והוספת ויטמינים ומינרלים אינם מטפלים בבעיה העיקרית, שהיא כנראה זיהום. פעולה זו לא תפתור את הבעיה ועלולה לעכב את הטיפול הנכון.
by
מיין לפי

מטופלת בת 35 עם תסמונת המעי הקצר בעקבות כריתה נרחבת של המעי הדק, משתחררת הביתה עם תוכנית להזנה פראנטרלית ביתית (Home TPN) . היא סובלת מהיפרטריגליצרידמיה קלה (טריגליצרידים 250 מ"ג/דל) ומציגה סימנים של דלקת כרונית קלה. המטופלת מדווחת על תחושת עייפות מתמשכת. איזו מהתמיסות הבאות תהיה המתאימה ביותר עבורה להזנה פראנטרלית ביתית

1
done
תמיסת SMOF הוא תערובת של שמן סויה, MCT, שמן זית ושמן דגים מציעה את היתרונות הבאים עבור מטופלת זו: מפחיתה סיכון לסיבוכי כבד שיכולים להופיע במתן TPN ממושך מספקת אפקט אנטי-דלקתי בזכות שמן הדגים, מה שיכול לסייע בהפחתת הדלקת הכרונית. אחוז הפחמימות המופחת (50%) מתאים למצב של היפרטריגליצרידמיה. תשובה א לא נכונה - Intralipid מבוסס על שמן סויה בלבד, עשיר באומגה-6 שעלול להחמיר דלקת. תשובה ב לא נכון - ClinOleic (שמן זית ושמן סויה) טוב יותר מ-Intralipid, אך הוא חסר בחומצות שומן חיוניות ולכן אינו מתאים להזנה ארוכת טווח. תשובה ד לא נכונה - שימוש בשמן דגים בלבד אינו מספק את כל חומצות השומן החיוניות להזנה ארוכת טווח. אחוז הפחמימות גבוה מדי למצב של היפרטריגליצרידמיה.
by
מיין לפי

מטופל בן 50 עם תסמונת המעי הקצר מקבל הזנה פראנטרלית מלאה (TPN) במשך 6 חודשים. במעקב האחרון נצפו הממצאים הבאים: אנזים ALT 120 יחידות/ליטר (נורמה: 7-56) אנזים AST 100 יחידות/ליטר (נורמה: 10-40) בילירובין כללי: 2.8 מ"ג/דל (נורמה: 0.3-1.2) אלקליין פוספטאז: 280 יחידות/ליטר (נורמה: 44-147) אולטרסאונד כבד: הסתננות שומן בכבד המטופל מקבל כעת תמיסת TPN סטנדרטית המכילה 60% פחמימות, 20% שומן (Intralipid), ו-20% חלבון. סך הקלוריות היומי הוא 30 קק"ל/ק"ג. מה ההתערבות המתאימה ביותר למניעת התקדמות הפגיעה הכבדית?

1
done
המטופל מציג סימנים של סיבוכי כבד הקשורים ל- TPN כולל עלייה באנזימי כבד, רמות גבוהות של בילירובין, ושומן בכבד. ההתערבות המתאימה ביותר כוללת: 1.הפחתת סך הקלוריות: עודף קלוריות יכול להחמיר שומן בכבד. הפחתת העומס הקלורי יכולה לסייע בהפחתת העומס המטבולי על הכבד. 2.החלפת Intralipid ב-SMOF: SMOF מכיל תערובת מאוזנת יותר של שומנים, כולל MCT ושמן דגים, שנמצאו כמועילים בהפחתת הסיכון סיבוכי כבד. תשובה ב לא נכונה - למרות שהוספת כולין יכולה להיות מועילה, הפחתת סך הקלוריות חשובה יותר. הגדלת כמות החלבון עלולה להחמיר סיבוכי כבד תשובה ג לא נכונה- הפסקה מוחלטת של השומן תגרום לחסר בחומצות שומן חיוניות. הגדלת אחוז הפחמימות ל-80% תגביר את הסיכון להיפרגליקמיה ולהחמרת השומן בכבד. תשובה ד לא נכונה - למרות שהזנה מחזורית והוספת קרניטין יכולות להיות מועילות, הן אינן ההתערבות העיקרית הנדרשת. שינוי הרכב השומן וסך הקלוריות חשובים יותר בשלב זה.
by
מיין לפי