סימולציות - מבחן ממשלתי
- 835 שאלות
- -- תגובות
- 0% הושלמו
- equalizer סטטיסטיקות
- share שתף
מנהלים:
Discuss, Learn and be Happy דיון בשאלות
help
brightness_4
brightness_7
format_textdirection_r_to_l
format_textdirection_l_to_r
מטופלת בת 32 עם סוכרת סוג 1 מטופלת במשאבת אינסולין זה 6 חודשים. היא מדווחת על תנודתיות גבוהה ברמות הסוכר,עם היפרגליקמיה לאחר ארוחת הבוקר אשר מתאזנת החל משעות הצהריים ואילך. בדיקת HbA1c האחרונה שלה הייתה 8.2%. הנתונים ממערכת הניטור הרציף (CGM) מראים: - ממוצע סוכר: 180 מ"ג/דצ"ל TIR ערך בטווח: 55% TBR היפוגליקמיה : 5% TAR היפרגליקמיה: 20% הגדרות המשאבה הנוכחיות: - יחס אינסולין-פחמימות (ICR): 1:10 בכל שעות היום - גורם תיקון רגישות לאינסולין 1:40 - מטרת ערך גלוקוז: 120 מ"ג/דצ"ל - זמן פעילות אינסולין :3 שעות מהי ההתערבות המתאימה ביותר לשיפור איזון הסוכרת של המטופלת?
1
| done | ||
הסבר:
התנודתיות הגבוהה ברמות הסוכר, במיוחד לאחר ארוחת הבוקר, מצביעה על צורך בהתאמה של יחס האינסולין-פחמימות (ICR) . שינוי ה-ICR ל-1:8 בארוחת בוקר (יותר אינסולין לפחמימות) ו-1:12 בשאר היום (פחות אינסולין לפחמימות) מתייחס לרגישות משתנה לאורך היום כפי שבאה לידי ביטוי במטופלת זו (ערכים גבוהים בבוקר אשר מתאזנים החל משעות הצהריים ואילך) התאמה זו צפויה לשפר את השליטה ברמות הסוכר לאחר ארוחות ולהפחית את התנודתיות.
תשובה א – לא נכונה- הגדלת הבזאל ב-20% בכל שעות היממה -הגדלה גורפת של הבזאל לא רלוונטית הבעיה העיקרית נראית סביב הארוחות, ולכן התאמת הבולוסים (דרך שינוי ה- ICR )היא יותר מתאימה.
תשובה ג לא נכונה- הארכת זמן פעילות האינסולין ל-4 שעות בעוד שהתאמת זמן פעילות האינסולין יכולה להיות חשובה, שינוי זה לבדו לא יפתור את בעיית התנודתיות לאחר ארוחות.
תשובה ד לא נכונה- הורדת מטרת ערך הגלוקוז ל-100 מ"ג/דצ"ל - לא מומלץ: הורדת מטרת ערך הגלוקוז ללא התאמות אחרות עלולה להגביר את הסיכון להיפוגליקמיה. כמו כן, זה לא יפתור את בעיית התנודתיות לאחר ארוחות.
מיין לפי
מטופל בן 40 עם סוכרת סוג 1 משתמש במשאבת אינסולין מזה שנה. הוא מדווח על היפרגליקמיה מתמשכת לאחר ארוחת ערב, במיוחד כאשר הוא אוכל ארוחות עשירות בשומן. נתוני הסנסור שלו מראים: ממוצע גלוקוז: 165 מ"ג/דצ"ל TIR זמן בטווח: 65% TBR היפוגליקמיה : 3% TAR היפרגליקמיה: בעיקר בערב ובלילה 20% הגדרות המשאבה הנוכחיות: יחס פחמימה לאינסולין (ICR) בערב: 1:12 יחס תיקון 1:45 מטרת ערך גלוקוז: 110 מ"ג/דצ"ל זמן פעילות אינסולין: 3.5 שעות ארוחת הערב הטיפוסית שלו מכילה 60 גרם פחמימות ו-25 גרם שומן. מהי ההתערבות המתאימה ביותר לשיפור רמות הגלוקוז לאחר ארוחת הערב?
1
| done | ||
הבולוס המשולב הוא האפשרות המתאימה ביותר במקרה זה. ארוחות עשירות בשומן מאטות את קצב ספיגת הפחמימות ויכולות לגרום לעלייה מאוחרת ומתמשכת ברמות הסוכר. הבולוס המתמשך מספק חלק מהאינסולין באופן מיידי לכיסוי הפחמימות, ואת החלק הנותר לאורך זמן כדי להתמודד עם ההשפעה המאוחרת של השומן על רמות הסוכר.
תשובה א. הגדלת ה-ICR ל-1:10 בערב פחות מתאים: בעוד שזה יספק יותר אינסולין, זה לא יפתור את הבעיה של העלייה המאוחרת בסוכר. זה עלול לגרום להיפוגליקמיה מוקדמת ועדיין להשאיר היפרגליקמיה מאוחרת.
תשובה ג. הקטנת זמן פעילות האינסולין ל-3 שעות לא מתאים: הקטנת זמן הפעילות תגרום למשאבה לחשב שהאינסולין פועל לזמן קצר יותר, מה שעלול להוביל למתן יתר של אינסולין ולהגביר את הסיכון להיפוגליקמיה.
תשובה ד. הגדלת הבזאל ב-20% בשעות הערב והלילה לא מומלץ: הגדלת הבזאל עלולה לגרום להיפוגליקמיה בין הארוחות ולא תפתור את הבעיה הספציפית של היפרגליקמיה לאחר הארוחה.
מיין לפי
מטופל בן 42 אובחן לאחרונה עם LADA (Latent Autoimmune Diabetes in Adults) איזו מההצהרות הבאות היא הנכונה ביותר לגבי הטיפול התזונתי המומלץ עבורו?
1
| done | ||
זוהי צורה של סוכרת אוטואימונית המתפתחת לאט יותר מסוכרת סוג 1 . קלאסית למרות שהמטופלים עם LADA בסופו של דבר יזדקקו לאינסולין, בשלבים המוקדמים של המחלה הם עשויים עדיין לייצר כמות מסוימת של אינסולין.
הטיפול התזונתי צריך להתמקד בשמירה על איזון רמות הסוכר בדם תוך שמירה על תפקוד תאי הבטא הנותרים. דיאטה עשירה בסיבים תזונתיים ופחמימות מורכבות יכולה לעזור בייצוב רמות הסוכר בדם לאורך זמן.
תשובה א לא נכונה- למרות שדיאטה זו עשויה לעזור בשליטה על רמות הסוכר בטווח הקצר, היא אינה מומלצת כקו טיפול ראשון ב-LADA . דיאטה כזו עלולה להגביר את הסיכון לקטואצידוזיס ולהאיץ את אובדן תפקוד תאי הבטא. יתרה מכך, היא עלולה להוביל לחסרים תזונתיים ולהגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
תשובה ג- לא נכונה אין ראיות מוצקות לכך שדיאטה עתירת חלבון מגנה על תאי הבטא בלבלב. דיאטה מאוזנת עם כמות מתונה של חלבון היא המומלצת.
תשובה ד לא נכונה- הגבלה קלורית חמורה אינה מומלצת כטיפול ב- LADA היא עלולה לגרום לאובדן מסת שריר, להאט את חילוף החומרים ולהוביל לחסרים תזונתיים. במקום זאת, יש להתמקד בתזונה מאוזנת ובריאה שתומכת בניהול המשקל ובאיזון רמות הסוכר בדם.
מיין לפי
מהן ההשפעות של אינסולין בכבד?
1
| done |
אינסולין מווסת את רמות הגלוקוז בדם – מעבר שלו את מחסום הדם-מח מאפשר לו להיקשר לרצפטור שלו בהיפותלמוס ושם, לגרום לדיכוי תאבון. – מעכב פרוטאוליזה – מעכב ליפוליזה – מעכב גלוקונאוגנזה – מעודד יצירת ליפידים בכבד – מעודד סינתזת חלבון בשריר – מעודד יצירת טריגליצרידים בתאי שומן
מיין לפי
מה ההבדל בין אדיפונקטין לבין הורמונים אחרים המופרשים מרקמת השומן?
1
| done | ||
ההבדל העיקרי בין אדיפונקטין והורמוני שומן אחרים, שהוא יורד עם השמנת יתר בניגוד לשאר ההורמונים שעולים
מיין לפי
מהו דפוס ההפרשה של גרלין?
1
מיין לפי
כיצד נוכל לדעת אצל חולה סוכרת שמזריק אינסולין אקסוגני האם ישנה הפרשה גם של אינסולין אנדוגני?
1
| done | ||
אינסולין נאגר בגרנולות בתאי בטא בלבלב יחד עם פפטיד C , אשר נחתך בעת הגירוי להפרשת אינסולין ומופרש יחד איתו. פפטיד C משמש פעמים רבות להערכת ההפרשה האנדוגנית של אינסולין בקרב חולי סוכרת המקבלים אינסולין אקסוגני
מיין לפי
מהם תפקידי האדיפונקטין?
1
| done | ||
תפקידיו של אדיפונקטין: לשמור על מאזן אנרגיה משפר פעילות אינסולין בכבד ומדכא זרם חומצות השומן לתוך הכבד משפר ניצול של הגלוקוז בכבד ובשרירי השלד. מגביר חימצון חומצות שומן
מיין לפי
איזה מבין הפרעות האכילה הבאות מוגדרת כ- OSFED?
1
| done | ||
הסבר:
הפרעות אכילה מסוג OFSED:
1.אנורקסיה נרבוזה לא טיפוסית
2.בולמיה נרבוזה בתדירות נמוכה או משך מוגבל
3.Binge eating disorder בתדירות נמוכה או משך מוגבל
4.הפרעת טיהור- טיהור ללא אכילה מוגזמת
5.תסמונת אכילת לילה
מיין לפי