סעיף א' נכון (סעיפים אחרים שגויים) – הגדרת זכות במקרקעין בחוק מיסוי מקרקעין וסעיף 31(1) בחוק מע"מ.
31. אלה עסקאות הפטורות ממס:
(1) השכרה למגורים לתקופה שאינה עולה על 25 שנים, למעט השכרה לשם אירוח בבית מלון;
מיין לפי
משה הוא בעלים של בניין משרדים. ערן התקשר עם משה בהסכם, לפיו הוא ישכור ממשה את הבניין לתקופה של 20 שנה (להלן: ”התקופה הראשונה”). בהסכם ניתנה לערן אופציה להאריך את תקופת השכירות (להלן: ”האופציה”) לתקופה של 20 שנים נוספות, בתום התקופה הראשונה (להלן: ”התקופה השנייה”).
בנסיבות המתוארות ולפי חוק מיסוי מקרקעין, איזה מההיגדים הבאים הוא הנכון ביותר?
הגדרת "זכות במקרקעין" בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין כוללת גם " חכירה לתקופה העולה על
עשרים וחמש שנים". הגדרת "חכירה לתקופה" בסעיף 1 לחוק קובעת כי יש למנות את התקופה
המרבית שאליה יכולה החכירה להגיע לפי כל זכות שיש לחוכר או לקרובו מכוח הסכם או זכות ברירה
)אופציה( הנתונה לו בהסכם.
מיין לפי
לפני מותו היו בבעלות יוסף דירת מגורים וחנות. יוסף נפטר ובצוואתו הוריש את הדירה והחנות לילדיו, על פי החלוקה הבאה: לילד 1 הוא הוריש את החנות; לילדים 2 ו- 3 הוא הוריש את הדירה - 60% ממנה
לילד 2 ו- 40% ממנה לילד 3.
מלבד הזכויות שקיבלו בירושה מיוסף, בבעלות כל אחד מהילדים דירת מגורים (להלן: "הדירה הקיימת").
מי מבין הילדים ייחשב כבעלים של דירה יחידה מבחינת מניין הדירות לצורך השימוש בפטור ממס שבח לדירה יחידה הקבוע בסעיף 49ב(2) לחוק מיסוי מקרקעין ביחס לדירה הקיימת?
סעיף 49ג לחוק מיסוי מקרקעין קובע מספר חלופות למקרים בהם יראו את המוכר כבעלים של דירה
יחידה לעניין סעיף 49ב(2) לחוק, למרות שיש לו זכויות בדירות נוספות או חלקים מהן. במקרה זה -
ילד 1 ירש חנות ולא דירת מגורים ולכן הדירה הקיימת היא דירתו היחידה. ילד 2 – ירש מעל ממחצית
מדירת הירושה, ולכן לא חלה עליו החלופה הקבועה בסעיף 49ג)3( לחוק, לפיה אם חלקו של היורש
בדירת ירושה אינו עולה על מחצית, היא לא תמנה במנין דירותיו. יחד עם זאת, חלה עליו החזקה
הקבועה בסעיף 49ג)4( לפיה דירה שהתקבלה בירושה, ללא קשר לחלקו של המוכר בה, לא תמנה
במניין דירותיו אם הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש,
ולפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד. ביחס לילד מספר 3 חלה הן החזקה
הקבועה בסעיף 39ג) 3( והן החזקה הקבועה בסעיף 49ג)4(.
מיין לפי
חברה מסווגת כאיגוד מקרקעין כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין. הנכס היחיד של החברה הוא דירת מגורים אותה משכירה החברה לצד ג'. רחל החזיקה ב- 15% ממניות החברה והחליטה למכור אותן לדני.
בנסיבות המתוארות, איזה מההיגדים הבאים הוא הנכון ביותר?
רכישת מניות באיגוד מקרקעין היא פעולה באיגוד מקרקעין החייבת במס רכישה – ר' סעיף 9)ב( לחוק
מיסוי מקרקעין. שיעור המס נגזר במקרה זה מסוג הנכס הנרכש – מניות, ולא מסוג הנכס שבבעלות
החברה – דירת מגורים. לכן, זה לא רלוונטי כמה דירות יש לדני או מה שיעור המניות שהוא רוכש.
בתקנות מס רכישה קבוע בסעיף 2)1( כי שיעור מס הרכישה בפעולה באיגוד מקרקעין הוא .6%
מיין לפי
להלן נתוני עיסקה למכירת דירת מגורים יחידה בשנת 2024:
* המוכר עומד בכל תנאי הפטור הקבועים בסעיף 49ב(2) לחוק.
* שווי המכירה הכולל הוא 10 מיליון ש"ח.
*לדירה יש זכויות בנייה נוספות הניתנות לניצול ומשפיעות על שווי המכירה.
* שווי הדירה ללא זכויות בנייה הוא 4,000,000 ש"ח.
כיצד יחושב מס השבח בעיסקה זו?
הפטור לדירת מגורים יחידה מוגבל בתקרה של 5,008,000 ש"ח נכון לשנת 2024 )סעיף 49א)א1( לחוק(.
יחד עם זאת, במקרה זה, שווי הדירה הוא 4,000,000 ש"ח ויתרת השווי מיוחסת לזכויות בנייה.
במקרים שבהם שווי הדירה ללא זכויות בנייה נמוך מתקרת הפטור הקבועה בסעיף 49ז לחוק, חלק
מזכויות הבנייה יהיו אף הן פטורות ממס, וזאת עד לכפל שווי של הדירה או עד תקרת שווי של
2,428,100 ש"ח, לפי הנמוך.
במקרה זה שווי הדירה ללא זכויות בנייה גבוה מתקרת הפטור הקבועה
בסעיף 49ז ולכן יתרת שווי המכירה לא תהיה זכאית לפטור או לשיעור מס ליניארי מוטב כי מדובר
- 2 -
בזכויות בנייה שיחוייבו לפי שיעור המס הרגיל הקבוע במכירת זכות אחרת במקרקעין שאינה דירת
מגורים.
מיין לפי
חברה התקשרה בתאריך 1/12/2024 בעיסקת קומבינציה עם בעלים של מגרש. לפי ההסכם, הבעלים
ימכור לחברה 60% מזכויותיו במגרש כנגד קבלת שירותי בנייה על יתרת השטח שנותר בבעלותו (40%
מהזכויות במגרש), ובנוסף תשלם לו החברה 1 מיליון ש"ח במזומן. בהסכם נקבע תנאי מתלה, לפיו
ההסכם ייכנס לתוקף לאחר אישור תוכנית המקנה זכויות בנייה לבניית פרויקט מגורים.
לפי חוק מיסוי מקרקעין, האם ניתן לדחות את יום המכירה בנסיבות אלו ואם כן, לפי איזה סעיף בחוק?
סעיפים 49כ ו- 49 לב1 ,לא נכונים שכן הם מאפשרים לדחות את יום המכירה בפרוייקטים של התחדשות
עירונית מסוג פינוי בינוי ותמ"א 38 בהתאמה בלבד, ולא נאמר בשאלה שמדובר בפרוייקטים מסוג זה.
סעיף 19(3א) לא נכון מכיוון שלא ניתן לדחות את יום המכירה לפי סעיף זה כאשר משולמת גם תמורה
במזומן.
מיין לפי
עומר הוא הבעלים של חנות בקומת קרקע של בניין מגורים. הבניין נמצא במתחם שהוכרז כמתחם פינוי בינוי. דיירי הבניין התקשרו עם יזם בעיסקת פינוי בינוי, במסגרתה כלל הדיירים, כולל עומר, קיבלו בתמורה יחידת מגורים חלופית, כהגדרתה בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "הדירה").
הפרויקט הושלם וכעבור מספר שנים ביקש עומר למכור את הדירה. לעומר אין ולא היו דירות מגורים נוספות.
האם עומר יהיה זכאי לפטור ממס שבח במכירת הדירה ואם כן, מכוח איזה סעיף בחוק מיסוי מקרקעין?
מסעיף 49כז לחוק מיסוי מקרקעין עולה, כי כאשר בתמורה ל "יחידה אחרת" בעסקת פינוי בינוי
)במקרה זה חנות( מתקבלת דירת מגורים בפטור ממס שבח, לא ניתן יהיה לקבל במכירת הדירה
בעתיד פטור ממס, כולו או חלקו, או שיעור מס מופחת.