search
by Eden Ben-ezra
Eden Ben-ezra
תשובה הנכונה היא: מודל MHP (Model Human Processor). הסבר: מודל ה-MHP (המוכר במקורות גם כמודל "עיבוד המידע האנושי" - Human Information Processing Model) מתאר את האדם כמערכת של שלבי עיבוד נתונים: קליטה חושית (תפיסה), עיבוד מרכזי (קוגניטיבי) וביצוע תגובה (מוטורי) . בעולם הנדסת גורמי אנוש וחוויית משתמש, שימוש במודל זה מאפשר למאפיינים לפרק ולנתח את המטלות שהמשתמש יידרש לבצע (לרוב באמצעות תרשימים ובלוקים), כדי לנבא כיצד הוא יפעל, לאתר עומסים קוגניטיביים או צווארי בקבוק, ולבחון את השימושיות בשלב מוקדם מאוד – לפני שמתחילים לפתח את המערכת בפועל. (הערה: הראשי התיבות המפורשים MHP שייכים למודל המפורסם של Card, Moran & Newell שמבוסס בדיוק על התרשימים של "מודל עיבוד המידע" המופיעים במקורות שלך ). מדוע שאר האפשרויות שגויות? המודל של וויקנס (Wickens' Multiple Resource Theory): מודל הקובייה של וויקנס משמש להערכת עומס קשבי ולמניעת התנגשויות משאבים כאשר המפעיל נדרש לבצע מספר מטלות במקביל (למשל, העברת הילוכים תוך כדי נהיגה) . הוא אינו מודל שנועד לניתוח תרשימי של שימושיות מסכים באפליקציה. מודל Hyman-Hick (חוק היק-היימן): זהו חוק מתמטי העוסק במורכבות, וקובע כי זמן התגובה וזמן העיבוד של האדם מתארך ככל שמספר האפשרויות (ההחלטות) העומדות בפניו גדל . זהו כלי לחישוב זמני תגובה מול חלופות, ולא מודל תרשימי שלם להערכת ממשק. מודל Learnability (למידות): כפי שהזכרנו בשאלות קודמות, למידות אינה "מודל תרשימי" הנדסי, אלא אחד מעקרונות/קריטריוני היסוד של שימושיות – המגדיר עד כמה קל למשתמש חדש להבין כיצד לתפעל את המערכת.
לפני חודש
0
by Eden Ben-ezra
Eden Ben-ezra
התשובה הנכונה היא: ישנה פגיעה בקשב הממוקד של הסלקטור. הסבר: על פי המקורות, קשב ממוקד (Focused Attention) מוגדר כיכולת "להתייחס ולהגיב בצורה מובחנת לגירוי", תוך "התמקדות במקור מידע אחד והתעלמות מאחרים למרות הפרעות" . הבעיה המרכזית בסוג קשב זה היא ש"קשה להתרכז במקור מידע אחד כאשר גירויים אחרים מפריעים לביצוע האופטימלי" . בסיטואציה המתוארת, המטלה הראשית של הסלקטור היא צפייה במסך מכונת השיקוף. מכיוון שמצוין כי הוא "לא יכול להפסיק את עבודתו השוטפת", עליו לשמור על ריכוז מלא במשימה זו. הנוסעת שפונה אליו מהווה למעשה הפרעה (Distraction) או גירוי חיצוני שמתחרה על תשומת ליבו. עצם הנוכחות והדיבור שלה מקשים עליו לסנן את רעשי הרקע ולהתרכז אך ורק במסך, ולכן מדובר בפגיעה ביכולת הקשב הממוקד שלו. מדוע שאר האפשרויות שגויות? ישנה פגיעה בחלוקת הקשב: "קשב מחולק" מתייחס למצב של "חלוקה מודעת של הקשב על פני מספר גירויים" במטרה לבצע כמה מטלות בו-זמנית (כמו נהיגה במקביל לשיחה בטלפון) . לו הסלקטור היה בוחר או נדרש כחלק מתפקידו לבצע את שתי המשימות יחד (גם לסרוק וגם לתת שירות), היה מדובר בדרישה לחלוקת קשב. אולם, מכיוון שעליו להמשיך בעבודתו השוטפת ללא הפסקה, הנוסעת מתפקדת כהפרעה למטלה המרכזית שעליה הוא נדרש לשמור פוקוס. ישנה פגיעה בקשב הסלקטיבי: "קשב סלקטיבי" מתייחס לתהליך שבו אנו בוחנים את הסביבה ובוחרים מראש לאיזה גירוי או ערוץ חישה להפנות את תשומת הלב מתוך שלל הגירויים הקיימים (למשל, לחפש פריט מסוים בתוך המון) . הבעיה של הסלקטור אינה הבחירה לאן להסתכל, אלא היכולת לשמור על הריכוז באותו אובייקט תוך סינון ההפרעה (שזהו תפקידו של הקשב הממוקד).
לפני חודש
0
by Eden Ben-ezra
Eden Ben-ezra
התשובה הנכונה היא: בתופעת סטרופ הקשב נמשך באופן בלתי רצוני למטלה משנית (קריאת המילה) בעוד שבעיוורון קשבי כל הקשב מופנה למטלה הראשית (למשל, ספירת כמות המסירות). הסבר: על פי המקורות, שתי התופעות מדגימות צדדים שונים (ואף הופכיים) של האופן שבו פועל הקשב הסלקטיבי שלנו: תופעת סטרופ (Stroop): מדגימה מצב שבו הקשב נמשך באופן בלתי רצוני ואוטומטי למטלה. כאשר אנו נדרשים להגיד את צבע הגופן (המטלה הראשית), קשה לנו לעשות זאת משום שהקשב שלנו נשאב באופן אוטומטי לפעולת קריאת המילה הכתובה (המטלה המשנית), שכן זהו תהליך מתורגל שאנו עושים כל יום . המפעיל מנסה לדכא את המטלה המשנית הזו, אך הקשב "בורח" אליה. עיוורון קשבי (Inattentional Blindness): מדגימה מצב הפוך, שבו כל משאבי הקשב מופנים באופן ממוקד ומלא למטלה הראשית (כמו ספירת המסירות של הקבוצה הלבנה) . בגלל שכל הקשב הסלקטיבי תפוס על ידי המטלה המרכזית, אנו הופכים להיות עיוורים לחלוטין לגירויים אחרים בסביבה (כמו הדב שמבצע הליכת ירח), אפילו כשהם מופיעים ממש מול עינינו .
לפני חודש
0
by Eden Ben-ezra
Eden Ben-ezra
התשובה המדויקת ביותר מבחינת עקרונות עיצוב המערכת היא הפרת עיקרון תאימות הקרבה (Proximity-Compatibility Principle). הסבר לתיקון: על פי המקורות, העיקרון של "תאימות הקרבה" מתייחס למצב שבו יש "ריבוי תצוגות", וקובע ש"חשוב לקבץ תצוגות בעלות משמעות דומה" . המטרה של עיקרון זה היא לוודא שמידע שקשור לאותה מטלה מנטלית (קירבה מנטלית) יוצג קרוב פיזית (קירבה מרחבית) ויהיה תואם (Compatible) כדי למנוע טעויות ולחסוך את עלות העברת הקשב . בסיטואציה המתוארת, ישנה מערכת (הכביש והתמרור) שמספקת לנהג שתי "תצוגות" שונות לגבי אותה מטלה בדיוק – ההחלטה לאן מותר לפנות: החיצים על הכביש (המורים שמאלה). התמרור המוצב בצד (האוסר פנייה שמאלה). הפגם העיצובי החמור בסיטואציה זו הוא ששני מקורות המידע, שאמורים לעבוד יחד ולספק הנחיה אחידה למטלה אחת, מספקים מידע סותר וחסר תאימות (Incompatible). הנהג שממקד את הקשב שלו בחיצים הברורים שעל הכביש, מקבל מסר אחד, ובשל חוסר התאימות בינם לבין התמרור, הוא עלול לפרש את המצב בצורה שגויה לחלוטין ולבצע טעות. לכן, בעוד שציפיות הנהג (עיבוד מלמעלה-למטה) אכן גורמות לו להסתמך על מה שהוא רואה, הכשל ההנדסי-עיצובי המובהק שמכשיל אותו כאן ויוצר את הבלבול הוא הפרת תאימות הקרבה בין האלמנטים השונים של התצוגה במרחב .
לפני חודש
0
by Eden Ben-ezra
Eden Ben-ezra
התשובה הנכונה היא: מפחיתה עלויות מעבר קשב, טכנולוגיה יחסית יקרה, יכולה להסתיר מידע בסביבה. הסבר: על פי המקורות, לתצוגות עיליות (HUD) המקרינות מידע על שמשת הרכב ישנם מספר מאפיינים מרכזיים של יתרונות וחסרונות: הפחתת עלויות מעבר קשב (יתרון): התצוגה ממוקמת ב"אינסוף אופטי" (מרחק מוקד המותאם לעין) ומשקפת את המידע על גבי המציאות. דבר זה מאפשר "עיבוד מקבילי של העולם החיצוני והתצוגה" ומונע את הצורך (ואת העלות הקשבית) של הסטת המבט והקשב מלוח המחוונים בחזרה אל הכביש . טכנולוגיה יחסית יקרה (חיסרון): המקורות מציינים במפורש כי אחד החסרונות של תצוגות אלו הוא "מחיר גבוה" . הסתרת מידע / הפרעה בסביבה (חיסרון): חסרונות נוספים המצוינים במקורות הם "עודף מידע ובעיית התמקדות בסביבה". מאחר והמידע מוקרן על גבי סביבת הנהיגה, מיקום לא טוב של התצוגה או עודף נתונים עלולים ליצור הפרעה ולהסתיר אלמנטים חשובים בעולם החיצוני המושג "עלות קשב" (או עלות מעבר קשב) מתייחס למאמץ הקוגניטיבי, למשאבים המנטליים ולזמן הנדרשים מהאדם כאשר הוא נדרש להסיט את קשבו ממקור מידע או מטלה אחת למקור אחר. מכיוון שהקשב האנושי הוא משאב המוגבל בקיבולת שלו ודורש אנרגיה מנטלית , דרישה להעביר את הקשב הלוך ושוב גובה "עלות" שעלולה להכביד על המפעיל ולפגוע בביצועיו. בהנדסת גורמי אנוש ובעיצוב תצוגות, אחת המטרות המרכזיות היא להפחית את עלות מעבר הקשב כדי להקל על תהליך עיבוד המידע.
לפני חודש
0
by Eden Ben-ezra
Eden Ben-ezra
התשובה הנכונה מבין האפשרויות היא: אי-ודאות, ציפייה ועוצמת הגירוי. הסבר: על פי עקרונות הנדסת גורמי אנוש המוצגים במקורות, כל שלושת המשתנים הללו משפיעים על זמן התגובה של האדם לגירוי: אי-ודאות (מורכבות ההחלטה): קיימת השפעה ישירה של רמת אי-הוודאות על זמן התגובה. על פי חוק "Hick-Hyman", ככל שישנן יותר אפשרויות תגובה או חלופות (כלומר, אי-הוודאות גדולה יותר וההחלטה מורכבת יותר), כך זמן התגובה יהיה ארוך יותר . ציפייה: המוכנות והציפייה של המפעיל להופעת הגירוי או לאופי התגובה משפיעות משמעותית על הביצוע. המקורות מציינים במפורש כי "ציפיות לתגובה מסוימת מקצרות את זמן התגובה" (לדוגמה, ציפייה לרמזור צהוב מאפשרת תגובה מהירה יותר לבלימה) . עוצמת הגירוי: עוצמת הגירוי הפיזי (למשל, עוצמת מקור האור ) משפיעה על יכולת הגילוי והרגישות של האדם (במונחי תיאוריית גילוי אותות). גירוי בעל עוצמה חזקה יותר מקל על מערכת התפיסה האנושית לזהות אותו , מה שמאיץ את עיבוד המידע ומוביל לזמן תגובה מהיר יותר. לכן, האפשרות המקיפה ביותר שכוללת את כל המשתנים הרלוונטיים היא הנכונה.
לפני חודש
0
by Liza Karnilovich
Liza Karnilovich
מסכימה
לפני חודשיים
0
by Gilad Schonberger
Gilad Schonberger
ד
לפני 3 חודשים
0
by ליאור שושנה
ליאור שושנה
מקצוען
לפני 3 חודשים
0
by dina anabtawi
dina anabtawi
؟
לפני 3 חודשים
0
by dina anabtawi
dina anabtawi
!
לפני 3 חודשים
0