search
by Roy Agam
Roy Agam
הסבר: ELISpot (Enzyme-Linked ImmunoSpot) מזהה תאים בודדים שמפרישים חלבונים (למשל ציטוקינים) על ידי קליטת החלבון המופרש על גבי ממברנה – כל כתם מייצג תא אחד מפריש. זוהי שיטה מאוד רגישה וכמותית לפעילות תאית. Flow Cytometry משמשת בעיקר לניתוח חלבונים תוך-תאיים או סמני פני שטח של תאים, באמצעות נוגדנים פלואורסצנטיים. כאשר רוצים לבדוק ציטוקינים, יש צורך לבצע תיקנון תוך תאי (permeabilization) כדי לזהות את החלבון בתוך התא, לפני שיצא ממנו. ❌ למה שאר התשובות שגויות: Flow Cytometry מזהה תאים לפי רמת DNA – לא נכון, השיטה מזהה חלבונים וסמני תא, לא DNA, אלא אם משתמשים בצביעת DNA מיוחדת (כמו PI), וזה לא רלוונטי כאן. ELISpot מזהה תאים נעים, Flow מזהה תאים קבועים – לא מדויק ואפילו הפוך לעיתים: ב-ELISpot התאים דווקא מקובעים בבארית, וב-Flow הם זורמים. אין הבדל – שתיהן שיטות מבוססות אנטיגן־נוגדן לזיהוי ציטוקינים – אמנם שתיהן משתמשות בנוגדנים, אבל ההבדל משמעותי מאוד בסוג המידע שהן מספקות: מיקום החלבון (מופרש vs תוך תאי), מספר תאים פעילים, ויכולת כימות.
לפני 10 חודשים
0
by Roy Agam
Roy Agam
0
by Roy Agam
Roy Agam
1. שיטת Gating strategy ב־flow cytometry מאפשרת לנגד אונוכלוסיות האם על סמך ביטוי של גנים ספציפיים. ✅ נכון → ב־flow cytometry משתמשים ב־gating כדי לסנן ולזהות תאים מסוימים על סמך סמנים ספציפיים (כמו חלבונים על הממברנה או בתא, לרוב זוהרים), וזה מאפשר הפרדה בין אוכלוסיות תאים שונות. 2. מבחן ELISpot מודד את רמות החלבון בגודל בלבד, ללא התייחסות לתא שהפריש אותו. ❌ לא נכון → ELISpot הוא מבחן שמודד הפרשה של חלבונים ברמת התא הבודד, למשל ציטוקינים. רואים נקודה בכל מקום שתא הפריש בו את החלבון – ולכן הוא כן מתייחס לתא שהפריש. לא מודד "גודל" של חלבון. 3. בשיטת FluoroSpot ניתן לזהות בו זמנית האם שמפרישים שני ציטוקינים שונים בעזרת פלואורופורים שונים. ✅ נכון → FluoroSpot היא גרסה מתקדמת של ELISpot שבה משתמשים בפלואורופורים שונים לזיהוי הפרשת שני חלבונים שונים מתא אחד, וכך ניתן ללמוד על תאים רב-תכליתיים. 4. היסטולוגיה רגילה מאפשרת לוקליזציה של חלבון בתוך הרקמה אך מוגבלת לזיהוי של חלבון אחד בלבד. ❌ לא נכון → ניתן לזהות יותר מחלבון אחד – באמצעות צביעות אימונוהיסטוכימיות שונות, ואפילו שילוב של נוגדנים עם סמנים פלואורסצנטיים. אין מגבלה עקרונית לחלבון אחד בלבד. 5. בשיטת Light Sheet Microscopy, הרקמה נחתכת לפרוסות דקות כדי לאפשר חדירה של קרני לייזר. ❌ לא נכון → Light Sheet מאפשר הדמיה תלת־ממדית שלמה של דגימות שלמות (ולאו דווקא חתוכות) עם חדירה ממוקדת של קרן אור (sheet). אחת מיתרונותיה היא שניתן לבדוק דגימות שלמות מבלי לחתוך לפרוסות דקות. 6. Cryo-imaging של עכבר שלם דורש הקפאה וחתכים שלמים בסדרות עקביות של פרוסות רקמה. ✅ נכון → Cryo-imaging אכן מבוססת על הקפאת הדגימה ואז חיתוך מדורג לפרוסות, עם צילום של כל פרוסה, כדי לייצר תמונה תלת־ממדית ברזולוציה גבוהה. 7. בשיטת FLI (Fluorescence Imaging) ניתן לדחות חלבונים בעכברים חיים, בתנאי שהחלבון שקוף או חסר שייר שומן. ✅ נכון חלקית – סומנה כנכונה → FLI אכן משמש להדמיה של חלבונים בתאים או בעכברים חיים, אך תנאי ההדמיה תלויים באם החלבון סומן בפלואורופור ולאו דווקא אם הוא שקוף או חסר שייר שומן. לא ניסוח מדויק – אבל כנראה התקבל. 8. שיטת Salting Out מצליחה את העדות של חלבונים מסיסים יותר בריכוזים גבוהים של מלחים. ✅ נכון → Salting Out היא שיטה להפרדת חלבונים לפי המסיסות שלהם – חלבונים פחות מסיסים שוקעים ראשונים בריכוזי מלח גבוהים. לכן זה אכן תהליך מבוסס על שקיעת חלבונים לפי ריכוז מלח.
לפני 10 חודשים
0